דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> אזורי יין >> טעימת ברולו - הגדולים ביותר של 1997
 

מרץ 2007
נטעם, דורג ונרשם ע"י אהוד ולטר.


באחד האמשים התקשר אלי עידו ט', והזמין אותי לטעימה "מיוחדת" שהוא מארגן.
"נו" שאלתי, "מה זו טעימה מיוחדת?".
"מיוחדת-מיוחדת" השיב, "ברולו מהגדולים של פיימונטה, שנת 1997".

פתחתי את המילון:
ברולו –"מלך היינות ויין המלכים".
1997 – שנה מהממת באיטליה.
הגדולים של פיימונטה – היינות עתירי המוניטין שבאזור (ראו בהמשך), ומחלקותיהם המובחרות.
עכשיו נסו אתם לגלות מידה של סירוב כלשהו להזמנה שכזו. ודאי שהסכמתי להשתתף!

הטעימה הופרדה לשני חלקים, ואסקור כאן את החלק הראשון, שנערך בפברואר.
החלק השני – נו, בשביל זה צריך סבלנות.

שבעה יינות ברולו טעמנו במפגש הראשון, ששה מאוספו הפרטי של עידו והשביעי שולב כג'וקר (לא באמת, שהרי הטעימה לא הייתה עיוורת), כברולו "כפרי" להרחבת הפרספקטיבה. לצורך ההתרשמות בלבד אצמיד לרשמיי מהיינות גם ציוני הערכה שלי, לצד ציוני מבקרי יין מוכרים, אבל אני ממליץ לקורא/ה לנסות ולחוש את היין מתוך התיאור המילולי, ולא מהציון. ומכאן, ליינות, לפי סדר הטעימה:

Clerico, Barolo Ciabot Mentin Ginestra, 1997
ברולו בסגנון מודרני, עז ביטוי ומוחצן, מיצוי פרי גבוה ומחניף לחיך; לא שהיין רע, אבל מסורתי הוא איננו. צבע אדום דובדבן צלול, ארומות של דובדבן אדום ושחור, בשר ציד, פטריות ואפילו ניחוחות זית ותבלינים. גוף בינוני-מלא, עדיין סגור וטאני בשלב זה אבל מאוד מהנה, עם טעמי דובדבן ודומדמניות בשלות, עטרן וזפת, מאוד מינרלי ומאוזן. סיומת ארוכה ליין מצויין, אות מבטיח להמשך הטעימה.
ה-WS החמיא מאוד ליין (98 ו-99 בהתאמה), פרקר הסתפק בציון 94, ואני הערכתיו כ-96.

Sandrone, Barolo Canubi Boschis, 1997
מכרם יחידני, צבעו אדום-דובדבן עם שוליים ורדרדים, אף בולט עם ארומות בשלות ודחוסות של דובדבן, צמחי תבלין ואבקת קקאו ברקע. פה נדיב, עדיין צעיר ודי סגור אבל הטאנינים נגישים; טעמי דובדבן ופטל בשל, מאוזן ואלגנטי עם סיומת ארוכה.
אני חשבתי שהוא מצויין, שווה 96, פרקר סבר כמוני.

Bruno Giacosa, Barolo Rocche Del Falletto, 1997
צבע כשל ברולו ותיק בהרבה (בעיית בקבוק?), אדום מעט עכור. אף מסורתי, פטריות על רקע דובדבן, מי ורדים, ליקר תפוזים, גרידת הדרים. הפה מלא ומאוד מאוזן, מינרלי, מורכב ומהנה, חומציות תומכת, פרי טוב וצמחי תבלין, כשהסיומת מהנה, ממושכת ומתגלגלת. הירידה הדי מהירה בכוס מתמיהה, אלא אם ההשערה לבעיית בקבוק נכונה.
פרקר ואני הסכמנו על 96 (פרקר מוסיף +).

 

 Sandrone, Barolo Le Vigne, 1997
אדום-בריק כהה, ארומות פרי אדום בשל, חבית די בולטת, וניל, שמץ של גרניום וצמחי תבלין, מחניף לאף, מודרני בריכוז הפרי שבניחוחות הברולו הזה, שהוא בלנד ממס' חלקות נבחרות. גוף כמעט מלא, גרגרי יער אדומים, חומציות נהדרת ואיזון טוב מקנים תחושת הנאה רבה מהיין, כשמיצוי הפרי החזק משתלב היטב עם אופיו הכהה של היין, דובדבן שחור, שוקולד מריר, אספרסו ומרווה. סיומת בינונית עד ארוכה.
אני הענקתי לו 94, WS מוסיף נקודה לכדי ציון 95.

Aldo Conterno, Barolo Granbussia Riserva, 1997
כמה שאני אהבתי את הברולו הזה, מסורתי ומרתק, אלגנטי ומאוזן! היין ינוקא, ונדרשו שעות אוורור לא מעטות כדי לפתוח את רבדיו המורכבים. אדום בריק כהה, מבריק וצלול, אף מתפרץ, טיפוסי, עם דובדבן טרי, ליקוריץ, מי ורדים, פטריות, כמהין, עטרן וצמחי תבלין. גוף מלא, מאוד אלגנטי, סגור אמנם אבל מתפתח בכוס לגלות טעמי פטל ודובדבן אדום, טאנינים בולטים, ממושך ומתגלגל, ממש לעיס, עם גווני עץ ארז, קקאו, אספרסו.
פרקר הסתפק ב-95, ואני הערכתיו ב-97+.

Gaja, Langhe Sperss, 1997
מכרם ספרס, עם נגיעות של ברברה (ולכן נאסר לתייגו כברולו אלא Langhe), מודרני בעליל, מפואר ומפוצץ בטעמים וארומות, פרקר לא יכול היה שלא להתאהב ביין, כינה אותו Perfect effort, והעניק לו ציון 99. ואיך היין? טוב, תודה, אפילו מצויין. צבע אדום גרנט עמוק, כהה וצעיר למראה, אף מורכב ומאוד ניחוחי, עם מתקתקות וירטואלית קלה בהיותו עתיר גליצירין, תבלינים, וניל, פטריות כמהין. על החיך מיצוי פרי חזק ומוחצן, גוף מלא עם חומציות טובה מאוד, אלכוהול במידה וטאנין מתקתק, איזון מצויין! דובדבן ופטל בשלים, מי ורדים, גוונים שונים של צמחי תבלין ותבלינים אסייתיים, שוקולד מריר, עטרן ועלה טבק משתלבים בסיומת הארוכה.
פרקר העניק ליין ציון 99, אני הערכתיו ב-97.

Mauro Molino, Barolo, 1997
היין הוגש בהפתעה למרבית משתתפי הטעימה, כ-teaser למכובדות הברולו שהוגשו עד עתה. מיצרן לא מוכר, ברמה הבסיסית (ליצרן יש גם ברולו מחלקת Gancia), מסורתי בעליל ומקסים בהחלט. צבע אדום דובדבני עם שוליים ורדרדים, אף ארומטי, דובדבן טרי ומי ורדים, זפת, זיתים, גרידת הדרים וצמחי תבלין יבשים. פה בסגנון כפרי-מסורתי ונטייה לאלגנטיות, מאוזן מאוד, חומציות נהדרת, בעוד הטאנינים המודגשים משתלבים יפה במרקם היין. הטעמים חופפים לארומות ומגלים דובדבן אדום, עטרן, מי ורדים וזר צמחי תבלין. היין התפתח יפה בכוס, והייתי מעריך שיש לו עוד כמה שנים בשיאו.
הציון שנתתי לו הוא 92-91, וזה בערך נקודה או שתיים מעבר למה שפרקר נותן טיפוסית ליצרן זה.

(א.ל: טעמתי את היין הזה בתורי - המחיר בו הוא הוצע\מוצע ב"דרך היין" גרם לי לרוץ ולבדוק "הכצעקתה". תנאי הטעימה היו לא נוחים, ובכל זאת התפעלתי מעט פחות מהיין. ועדיין, במחיר של 200 ש"ח או פחות, הוא מהווה קנייה מצויינת).

אביא גם רשמים מהחלק השני, עם ניסיון לצאת עם מסקנות כול שהן.

אהוד

לייבסיטי - בניית אתרים