הכי טוב ממה שטעמנו, Leflaive.

דצמבר 2007

כולנו קוראים, שומרים, מקטלגים ומשננים רשמי טעימה, Tasting Notes בלעז. שלנו, של אחרים, של חברים או של מבקרים - רשמי הטעימה הם הדרך הכמעט בלעדית שלנו להעביר מידע על יין, ולנסות ללמוד או לשתף אחרים בחוויה שעברנו.

אבל רגע אחד, בבקשה. האם העסק הזה עובד? האם אנחנו מסוגלים לקבל רשמי טעימה כתובים ולהעביר את הכתוב למישור החוויתי בצורה מדויקת ואמינה? בואו נלך עוד צעד קטן קדימה. נניח שיש לפנינו רשמי טעימה כתובים ולידם שני יינות. האם נצליח להתאים בין הכתוב לבין היין הספציפי? עד כמה אמורים היינות להיות שונים כדי שנצליח במשימה?
בחיוך ממזרי אפשר לעבור לשאלה הפרובוקטיבית מכולן - אם ניתן למי שכתב את רשמי הטעימה לנסות לזהות על פיהם את היינות אותם הוא תאר - כמה מוצלח ומדויק יהיה הנסיון הזה?
אז לזה עוד לא הגענו, ואני מניח כי הרבה תלוי ברמת הכישרון והידע של כותב רשמי הטעימה, כמו גם בנסיון של הקורא והטועם. אבל הסקרנות הבוערת לא מצאה מנוח בלבי עד שהגיעה ההזדמנות המיוחלת: טעימה של ארבעה יינות מכרם Corton Charlemage המצויין, כולם מבציר 2004. מעבר לשאלה המסקרנת של "מה לקנות מהמבחר", עלתה גם השאלה היותר מרתקת - האם על סמך רשמי הטעימה של אלן מידווס, הלוא הוא Burghound האגדתי, נצליח לפצח את החידה ולשייך את היינות הנכונים לרשמים המתאימים.

לכאורה, התנאים אידיאליים: היינות כולם חדשים יחסית ובמצב טוב, המבקר - כנראה אחד הבכירים בעולם, כותב טוב ויפה, עם רשמי טעימה שלא נראים כמו "העתק-הדבק" מעצבנים כאלה, וגם מבקר שלא עסוק יותר מדי בסלט הפירות אותו הוא מגלה להפתעתו ביין. בקיצור - מועמד אידיאלי.

פתחנו ארבעה בקבוקים, ריחרחנו, השווינו, ואחר כך הגענו לשלב הניחושים. הנה הם רשמי הטעימה של בורגהאונד, הערות שלי, וכמובן התשובה לשאלות המסקרנות מכולן - מי הצליח, בכמה ניחושים, ובעיקר - מה לקנות? 









































 

Morey Blanc Corton-Charlemagne 2004:
(from all 3 communes). A reserved, indeed backward spicy green apple and white pear nose complements delineated but very rich flavors that display moderate wood on the big and weighty if not necessarily super dense finish that packs a serious punch and intensity. The length here is really impressive and the balance is such that this should age for 15 to possibly 20 years. (90-93)/2011+

קל להסכים לתאור של בורגהאונד, ואני אפילו כתבתי (בטעימה עיוורת) כי היין סגור למדי, והעץ נוכח היטב באף ועל החיך.  יין חד וחומצי, הכי פחות ידידותי או מורכב. מכל וכל, היה זה היין החלש ביותר בטעימה, והיה די קל להתאים את רשמי הטעימה הכתובים ליין הספציפי. כאן דייקו רוב האנשים.
 
Bonneau du Martray Corton-Charlemagne 2004:
A reserved yet elegant nose of white flower, green apple, pear and natural spice and wet stone notes introduce detailed, fresh and wonderfully intense flavors that are exceptionally clean and bright, culminating in a bone dry finish replete with superb minerality. This is not overly dense, particularly compared to the thick and opulent ’03 yet the balance is near perfect and if it adds complexity during the rest of its élevage, it should merit the upper end of the range. Moreover, it’s sufficiently structured that it will need the better part of a decade to reach its apogee. (89-92)/2011+

מקום שני מהסוף, אבל ראו זה פלא - אין מחלוקת בינינו לבין אלן, כיוון שגם הציון שהוא מעניק ליין של היקב הידוע ביותר שמייצר יין מחלקת ק.ש הוא הנמוך ביותר מכל הארבעה......בעייה, או הפער בין תדמית הנגוסיאנט לביצועיו.

Vincent Girardin Corton-Charlemagne 2004:
(the blend has now changed from exclusively Pernand vines to a mix of all 3 communes). Green apple, wood spice and brown butter notes introduce incredibly intense, huge and very ripe flavors that drive though to an explosive and palate staining finish. This is a big wine carrying plenty of wood yet there is a good chance that it will successfully integrate it with a few years in bottle as there is terrific dry extract here. (90-93)/2009+


עושר של פרי, מאוד בשל ומרוכז, בוודאי מול השניים הקודמים.  קרמלי מעט, חמאה ושמנת, ועץ משולב שמצליח להפגין נוכחות אבל ללא הכבדה. יופי של יין.
 

Olivier Leflaive Corton-Charlemagne 2004:
(from all 3 communes, with the majority of the blend coming from Aloxe). A pungent nose of green apple, wood spice, pain grillé and subtle white peach aromas complement clean, intense and impressively precise fullbodied flavors that ooze an almost overpowering sense of minerality on the hugely long and moderately austere finish. This is a classic Corton-Charlie and one that is built to age. Great stuff and recommended. (92-94)/2011+

גמרתי את הטעימה עם המון הערכה למבקר היין הספציפי הזה, בעיקר כיוון שדעתו חופפת לדעתי, אבל מבלי שיהיה לו את היתרון של לטעום את היינות זה לצד זה. אין ספק כי היין של לבלב הוא הטוב מהארבעה, אם כי הנצחון אינו בנוק אאוט. ובכל זאת, המסקנה ברורה - אם אתה רוצה לקנות רק קורטון אחד ממה שיש בארץ מבציר 2004, זה היין.

טוב, ואיך יצא לנו? אני פגעתי בשני ניחושים, הרוב פגעו באחד בלבד, והחניך המצטיין פגע בכל הניחושים, אם כי הוא היה מספיק הגון להודות כי הוא קלט רמז לגבי זהות אחד היינות, מה שהעמיד את סיכוייו על 1:6 בלבד, לא רע גם כך.

והיו עוד יינות אותו ערב
 














 Jadot Chassagne Montrachet 2000
לא רשמתי דבר... ייתכן והיין היה מקולקל?

Girardin Clos St. Denis GC 1999
עכור מעט - ייתכן וכבר כאן יש רמז לבעיה? אף נעים ואקספרסיבי עם המון פרי אדום, פטל מרוסק, מעט ליקר ומעט ריחות טחב שלישוניים. האף הרמוני ונעים, אבל הפה מתרסק באכזריות. חמיצות גבוהה ולא נעימה, הפרי כמעט לגמרי והסיום מריר ועמוס בטאנינים נוקשים. אפשרי בקושי.
ציון: 84

Jaboulet Hermitage 1996
לא השנה הכי גדולה בעולם,
 אני יודע,
אבל לחרבנה הזו איש לא הכין אותי, בטח לא במחיר המפולפל שנדרש עבור הזוועה הזו.
פרי בשל, שחור ובולט, עם ריחות של זיתים ומנתה, לצד גוון ליקרי, קצת טחב ועור - עד כאן הכל בסדר, אפילו יותר. הבעייה היא שיין שותים, לא רק מריחים.
וכאן מתרסקים בגדול. חסר נפח ואחיזה, חסר טעם וחסר חן. כלום.
ציון: 82

Jim Barry the Armagh Shiraz 1996
אחד מיינות הקאלט של אוסטרליה, או שכך לפחות חשבנו טרם פרוץ ה"מרש" לחיינו.
פרי שחור ובשל, מתובל מאוד, מנתה בולטת, קלייה והמון קפה.
גוף מלא, עשיר ורחב אם כי ישנם מעט סדקים בחזות הנוצצת של היין המונוליטי הזה. טונות של פרי, אבל לצד גרעין של מרירות מטרידה ולא נעימה. עץ קלוי נוכח עמוק לתוך הסיום, ובסך הכל יין מצויין, אם כי בוודאי לא שווה את הכסף ששילמתי בעבורו אז, ובוודאי לא שווה את זמן היישון הארוך. רציצי להציג שני שיראזים-סירות מאותו בציר ומיבשות שונות, במידה מצויינת הצלחתי, שניהם היו מאכזבים באותה המידה כמעט, למרות פערי האיכות הברורים.
ציון: 90


לייבסיטי - בניית אתרים