דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> מבט אחר על Young Selected
 

דצמבר 2006

איזה כייף, איזה כייף שפעם בכמה זמן משחרר יקב כזה או אחר יין שאפשר לרדת עליו, יין שאפשר לקטול, יין שעושה כל מבקר לג'יימס בונד קטן, עם רשיון להרוג, ואפילו לא בעדינות.

אבל מה לעשות, שלדעתי זה מקרה קלאסי בו הפוסל - במומו פוסל.
לדעתי, ארבעת חברי סידרת ה-Young Selected שטעמתי הם אחלה של משקאות, ומייד נטפל בכל השאר, כולל בהגדרה "יין".


יאנג סלקטד - חג שמחה למבקרים.

אני מפחד לשעמם את עצמי, אבל מאז שקראתי את המאמר המצוין של חברת קונסטליישן, שמתאר את קהל קוני יינות הפרימיום כקבוצה לא אחידה, השתנתה דעתי על ביקורת יין, בראש ובראשונה במובן של לחשוב על מי שקורא אותה. והיינות הללו, מה לעשות, אינם מיועדים לקהל צרכני ביקורות היין, וטעות גדולה היתה זו מצד קברניטי כרמל לשלוח אותם למבקרי יין. אופס, אין קברניטים בכרמל, כולם עלו על החוף. 
מדורי הצרכנות היו מיטיבים לתאר את היין לקהל הרלוונטי, ולא מעמיסים על גבו השברירי חטוטרת כל כך כבדה בדמות התנשאות אנינה מצד מיטב בחורינו וכו'. קיים ויכוח גדול בקרב משווקי היין, אם יש כזה דבר שנקרא "יין לצעירים", ואם כן - מה דמות לו. אני יכול להעיד על הרבה חובבי יין כבדים שקנו עשרות בקבוקי "בליני", הקוקטייל הכתום זרחני הנהדר שמשווקת חברת "הכרם". אז מה, זה עושה אותם פחות מקצוענים? או יותר צעירים? לא יודע.
על כל פנים, באופן אישי אהבתי את המוסקטו המבעבע והקליל, הקריניאנו הוורדרד בעל ניחוחות הפטל המקסימים, המרלו הסמוק והעדין, שמפיץ ריחות של פרי לבן דווקא. נהניתי  אפילו מהיין האדום היחיד בחבורה, מרלו-קברנה פרנק חצי יבש (שהרבה יינות ישראליים מרגישים מתקתקים ממנו....) שהתגלה כנעים ונגיש, רך ומתמסר, והפיג את חששותי. ("תגיד להם שזה יופי של יין", אמר עליו השכן. האישה הגיבה במשיכת כתפיים אדישה). בקיצור, משקאות בסיסיים, לא אינטלקטואליים, אולי אפילו לא יינות - אבל לפחות לא עושים חשק לשפוך הכל לכיור הקרוב למקום מגוריכם.

סיכום:
1) מדובר משקאות סבירים ביותר, בהקשר הנכון.
2) השקה תמוהה ביותר של משקאות קיץ בלב ליבו של החורף
3) "יין" לצעירים - יש חיה כזו?
4) ולמה "יין"? כי התקן הישראלי המיושן מדבר על 9% אלכוהול הכרחיים כדי להתכנות בשם "יין". נכון טוען עמוס רביד, מדריך היין הראשי של יקבי כרמל, כי מיטב מיינות העולם מכילים פחות אלכוהול - ריזלינגים גרמניים, למשל, וכי על התווית עצמה לא מופיע הכינוי "יין". זה לא מספיק טוב. כפי שקשה לי לקבל יקב ישראלי שמדפיס על התווית שלו "יין בסגנון פורט", אני מוחה על הרשות שנוטלים יקבי כרמל לעצמם להפר כאוות נפשם את התקן הישראלי המחייב בפירסומים רשמיים מטעמו. החוק לא טוב? סבבה. שנו אותו לטובת כולם, כולל היבואנים שאוכלים "קש" כבר שנים עם הגבלות משונות על יינות נפלאים, בדיוק מהסיבה הזו (תשאלו את "שקד" על יינות ד"ר לוסן). אבל כולם משתינים במים? אין סיבה שענק היינות הישראלי ייתן דוגמא וישתין מהמקפצה.
5) ולמי שבכל זאת מתלבט, מול שפע הביקורות העוקצניות? תמורת 25 ש"ח קחו סיכון קטן והגישו את הקריניאנו, למשל, כאפריטיף בראנצ'י קליל, עם חיוך וללא התנשאות, ואז ספרו לי מי טועה. אני, מבקרים חמורי סבר, או אולי אנשי השיווק של כרמל? ואולי כל התשובות נכונות?

 

לייבסיטי - בניית אתרים