פברואר 2011.
 
אבידן פרינג' גרנאש מורבדרה 2007, 120 ש"ח.
בראש ובראשונה, ליקב אבידן יש את מה שאין להרבה יקבים אחרים – אורך רוח כלכלי, שמאפשר להם לעשות את הדברים בסבלנות ראויה להערכה, ולשפר את המוצר תוך כדי תנועה מבלי למוטט את המגדל. השיווק והמיתוג המבולבל התמקד בשנתיים האחרונות, ההפצה המייגעת נמסרה לגורם חיצוני עם קבלות, והשלישייה המשפחתית יכולה להתמקד במה שהם הכי אוהבים - בחירת כרמים, עשיית יין, מיתוג ויצירה - ולא סחיבת ארגזים.
סדרת הפרינג' היוקרתית מציגה את הצד הפחות מסחרי ויותר ייצרי-אמנותי של צינה אבידן, הייננית. יש שיאמרו שמדובר ב"הפוך על הפוך" שיווקי - הכמויות הקטנות הופכות את היינות ליקרים ומעלים את ערכם בעיני אנשים מסויימים, אבל אני מאמין שהיינות הללו באמת עושים להם את זה, והאמת, גם לנו. רוב חברי הסדרה מבציר 2007 כבר הושקו בעבר הדי רחוק, וזה השריד האחרון (?) של הבציר. (או שלא).
האם היין טוב? בהחלט.
האם הוא מספיק שונה מקברנה, נניח?
לא בטוח.
הבשלות הגבוהה והזמן בחבית טישטשו במידת מה את האופי של הזנים המקסימים והמרתקים. דווקא 15.5% האלכוהול אינם מורגשים כלל, אפילו לא בבליעה, בוודאי עם מנת אוסובוקו כהלכתו שזכתה לליווי המלכותי בשישי בערב. הצבע מעט בהיר, נדוניה מהגרנאש, הטאנינים מאוד רכים ונעימים, ואין את העוצמות המקובלות ביין ישראלי ברמת הבשלה כזו. זה נכון, אבל למעט טיפה ריחות פרחוניים-בשרניים, אין ביטוי לזנים, כאמור. אולי אני טועה ועושה עוול ליין, והתיבול המורגש על האף מגיע מהענבים ולא מהחבית. אולי. הדרך היחידה לדעת היא לחכות ולטעום את היין של השנה הבאה, ביקב.
ובסך הכל - הבקבוק הסתיים בכייף, חצי אני חצי השאר, בלי לעייף את החך. אני מקווה שהקו הפרינג'י ביקב - יימשך, עם בציר מעט יותר מוקדם. בסך הכל, במחיר הזה, מדובר בקנייה מומלצת ובנסיון מעניין.
ציון: 3.5 מתוך 5.
לייבסיטי - בניית אתרים