יולי 2009

"מה ללבוש?" אני שאול את איתי, יום לפני שאנחנו יוצאים לדרך. איתי להט, יינן, יועץ, משתתף בפאנל של "על השולחן" ובעיקר בחור טוב, לא מבין את השאלה.
"טוב, אתה יודע, זה בטוח להגיע לשם? זה בשטחים, לא?"
זה בשטחים, כן, אבל אם יש מקום שבו אפשר להניח לפוליטיקה לרגע, זה המקום. הדרך לשם רגועה ויפהפיה, והיא בטוחה לחלוטין, עד כמה שאפשר לקבוע ממבט חטוף. בלי קשר - לגוש עציון יש היסטוריה של התיישבות יהודית ששזורה בתולדות המדינה. זו החלה בתחילת המאה הקודמת, נמשכת בעצם היום הזה, ועתיד היקב בו נבקר היום - מבטיח ביותר, אולי זו אפילו לשון המעטה. (מצד שני, כדאי לקרוא את המאמר המצורף כדי להבין שלא הכל ברור ומוחלט ויש דעה שנייה, מחמירה יותר). סיורנו כלל כמה תחנות מרתקות, ואני עמדתי וכמעט יכולתי לראות את הנקודה בה נפל דודי משה (בשנת 1948) עת יצא לחפש את עיקבות ל"ה הלוחמים שנספו בדרכם לגוש. אבי היה בן 16, ואחיו נפל בדיוק ביום הולדתו. מעט אחר כך, ליד המנזר הרוסי ההרוס שלידו נטועים כמה מהכרמים המשובחים של האזור (עמק ברכה), אני מזהה מצבת זיכרון. "שניים מהנופלים היו חברים שלי", יספר לי אחר כך אבא. "הם היו בני 16 כשהם מתו בקרב, ולמען האמת קצת קינאנו בהילת הגבורה ששררה סביבם"....רגע מרתק ומרגש, ולמרות שהייתי בגוש עשרות פעמים כמילואימניק (וחלק מהמתיישבים הותירו בי תחושות גועל שלא נמחקות עד היום) - הפעם זה שונה.

ילדים יקרים, מישהו ממשרד הביטחון התבלבל.
התוכלו לעזור לו למצוא את השגיאה?

לעניינים. שלוש וחצי תחנות היו לנו בסיור, אחת יותר מעניינת מקודמתה.

יקב הרי ירושלים
שמעתם על היקב? לא? אל תרגישו לא בנוח. היקב הזעיר קיים משנת 2007, הענבים נקנים מפה ומשם, לא ממש עקבי כרגע, אבל העתיד עשוי להיות מעניין יותר. בבציר 2009 יגיעו הענבים מגוש עציון, מטר מהבית ו-900 מטר מעל פני הים, ובעתיד הקרוב יטע יוחאי נוי, היינן והבעלים, את כרמו מול הבית, כמעט בשיא הגובה של הגוש.
כרגע שני הבצירים מגיעים מכרמים שונים באזור ירושלים-שומרון, 2007 מדולב, 2008 ממקור הענבים בשילה. ניתן לעמוד על הסגנון של היקב, על הכיוון אותו מתעתד יוחאי לקחת. היקב הזעיר נבנה מתוך מחשבה - כך, למשל, פתח קליטת הענבים נמצא בגג היקב, והתירוש זורם פנימה אחרי המעיכה בגרוויטציה, ללא משאבות. היין נמכר כרגע במעגלים הקרובים בלבד, עדיין אין שיווק מקצועי ומקיף, גם בגלל הכמויות הקטנות.
 
מרלו 2008
טעימת חבית. חביות חדשות, טעמנו אחת מתוך 5. ביקב יש סה"כ 10 חביות לבציר. כרגע 4 חביות חדשות, 4 מחזור שני, 2 ממחזור שלישי, טעמנו מחבית חדשה, אבל תכולת החביות כבר עברה למיכל ועורבבה, כך שהבלנד כבר לא כולו 100% עץ חדש.
אף – דובדבן אדום, חבית משולבת, חמיצות גבוהה, מיצוי פרי לא אגרסיבי, כמו מיצוי הצבע. הכיוון כולו הוא אלגנטי במפגיע - אני אוהב את זה. שווה לבדוק.
 
 
קברנה סוביניון 2008
חמיצות נמוכה יותר, פרי שחור, שזיף, עץ.
מיצוי טוב, גוף בינוני, הנפח והנוכחות על החך מודגשת יותר מאשר במרלו, אבל לא בסדרי גודל אלא כתוצאה מאופי הזן והענבים אותם מקבל היקב. גם ביין זה - הקו לא אגרסיבי אלא יותר לכיוון האלגנטי.
נפרדנו לשלום, הבטחנו לחזור, והמשכנו אל התחנה העיקרית בסיור.


יינות יקב הרי ירושלים. התחלה מבטיחה.




גוש עציון בלנד לבן
יקבי גוש עציון.
שמנו פעמינו ללב הגוש, אל היקב של היזם, בעלים והיינן שרגא רוזנברג, יקב גוש עציון.
כיום, מספר לנו שרגא, נטועים בגוש כ-400 דונם, 70 מתוכם הם שלו באופן אישי. חובבי היין הישראלי נתקלו לראשונה בכרמי גוש עציון דרך יקב תשבי, שהציג יין כרם יחיד מהגוש. מה הקשר אליך, אני שואל?
"הכרם הראשון בגוש – היה שלי", הוא מספר, "וזה היה בשנת 1996. הקיבוצים שוכנעו להצטרף, ומשפחת תשבי נכנסה לתמונה אחר כך, גולן הוא בעצם כורם ושותף ביקב". הכרמים הם עסק פרטי של רוזנברג, אבל תוצרתם מופנית ליקב. אגב, מתוקף הסכמי עבר יש לחבורת יקב גוש עציון זכות סרוב ראשונה על נטיעות חדשות בגוש, אבל יש גבול לעומק הכיס ולצרכים המידיים שלהם. כך, נכנסו גם אנשי יקב תבור לאזור עם נטיעה חדשה, שעדיין אינה בניבה.
משפחת רוזנברג מחזיקה בכרמים בהם נטועים מספר גדול של זנים. גוורץ, ריזלינג, שרדונה, סוביניון לבן, ויונייה ומהשנה גם רוסאן - וזה החלק ה"לבן" בלבד. בגזרה האדומה נמצא קב"ס, מרלו, קברנה פרנק, פטיט ורדו, שירז, סירה ופינו נואר. כרגע שרגא נוטע מורבדרה, ואפשר להניח שהחגיגה לא תיעצר כאן.
סיור בכרמים ברנו קנגו המקפצת של שרגא היה חוויה ששילבה בין אטרקציות לכורמות מעניינת. אם אתם מגיעים - אל תוותרו על המנזר הרוסי שמציג סיפור הירואי ומעניין, לצד מנהרת התבודדות חצובה ועמוקה במיוחד, ואם אתם בעונה - יש דובדבנים נפלאים, כמטחווי קשת מהכרמים הנטועים בנוף הדרמטי של גאיות הגוש.

דובדבנים (מכוסים, וטעמם כטעם החטא) מול נוף דרמטי של כרמים.

סוביניון לבן 2008, 13.9% אלכוהול, 65 ש"ח
אף מעניין, פרי לבן, פרחים, גוון עשבוני ואפילו הרגשנו בניחוחו של הגוסברי המפורסם, רק בלי החתול שמשתין עליו. ממלא היטב את החך, לימוני מעט עם גוון מריר בסיום, רוחב טוב ורעננות. סוביניון שמדגים את הטרואר המצוין - כנראה שהקור בונה יין ראוי ומלא טעם ורעננות.
ציון: 88
 
ריזלינג 2008, 12.6%, 69 ש"ח
אני מודה שצריך בעיקר זמן כדי להתרגל לסגנון הזה של הריזלינג, בעיקרה אחרי שמתחנכים על ברכי הקלאסיקות האירופאיות. משזה נאמר, הסגנון של היין הזה ושל ויתקין, למשל, לא רחוק מהמיטב שמנפקים כרמי היבשת החמישית, אוסטרליה.
מינרלי, לימוני, חד ותפוחי משהו, עם חמיצות גבוהה ומעט ניחוחות ורדים שתורמים 10% גוורץ. היין מאוד מהודק, היקב החליט לא לשווקו בינתיים. אולי האף ייפתח? אולי, מעניין לחכות.
ציון: 85
 
שרדונה 2008, 15%, 65 ש"ח
אף מעניין, לא עבר מאלו אבל הרבה באטונאז' כך שיש ריחות של שמרים ולחם, מה שמקבלים בשמפניה טובה. מעט ריחות של אשכולית. גוף בינוני, נפח מצויין, מורכבות מסוימת, אורך טוב. ככלל, כל היינות הלבנים של היקב – עם מבנה טוב, נפח טוב ללא חורים ונפילות, בוודאי ללא מתיקות בשלה או רופסת. רענן ומדויק.
ציון: 87
 
גוורצטרמינר חצי יבש 2008, 12.6%,
את היין הזה פגשתי בתהליך, לפני ביקבוק, והוא היה בעל גוון מריר ולא נעים. "זה יסתדר", אמר לי איתי, וזה אכן הסתדר. 7 גרם סוכר שיורי  לליטר, וכבר האף מרמז על מתיקות ובשלות. מתיקות מאוד מתונה על החך, יין רענן, מעט דבש ומי ורדים מגיעים כשהיין מתחמם מעט. פחות בשל או מוחצן מהרבה יינות ישראליים, פחות מרוכז ורחב מיינות אלזסיים, אבל גוורץ נהדר לאוכל ובכלל. הלבן הכי טוב בטעימה.
ציון: 88

הר עציון לבן 2008, 55 ש"ח
בלנד של כל הזנים הלבנים, ממיץ שעשוי מסחיטה שנייה. אם נחזור לשפמן, הסחיטה שאחרי ה"Free run" נחשבת פחות איכותית, וכאן היקב מכין מהמיץ שלה בלנד מקורי. לא ממש חשוב מה ההרכב, ביינות כאלה מעניין אותי האופי (כמו בבלנקה של עגור, למשל, נגיע גם אליו).
האף מאוד ארומטי – ורדים, פרי לבן, מעט מתכתי. הפה מתקתק למדי, מאוד נעים, יין אפריטיף מצויין. רענן, רחב ומהנה, בלי תחכום או מורכבות אבל עם חן ופקטור הנאה גדול.
ציון: 85.
 
טעימות חבית
קברנה פרנק 2008
ירקרקות בריאה אבל לא של מרק מבאס אלא של אורן ועשבי תיבול.
גוף טוב, פרי נהדר, מבנה מצויין, קצת ריכוז של טעמי ירוק על החך – אולי כדאי להשתמש בבלנד?
מאוד מתובל, מעניין, קצת מרוכז אבל לא בומבסטי, אלגנטי בפוטנציאל.
 
קברנה סוביניון 2008
מתובל, שזיף בשל, ארז, מאוד אלגנטי אך גם פראי משהו. נאף הדר ומעניין.
גוף מלא, נפח טוב, קצת פחות מהקב' פרנק, סיום מריר. יין טוב. לרשימת המעקב שלי.
 
מרלו עמק ברכה 2008
אף נקי מירוק כמעט לגמרי, מעט תיבול, הפרי מגיע כרם בעל. יין רך, רווי ריחות פטל אדום – מאוד מרלו. מעודן וחלק, נינוח עם גוון מתקתק נעים בסיום. צריך קצת יותר כתפיים ורוחב, שיגיעו מהחבית. מרלו נעים ואלגנטי.
מילה כללית על האדומים עד כה: הם פראיים משהו אבל אלגנטיים, מציגים גוף מלא ועושר ארומטי טוב. אין נפילות, הפרי מאוד בולט לטובה אם כי הוא לרגע לא בומבסטי או מעיק.
 
קברנה פרנק 2007, טעימת מיכל לפני ביקבוק. 110 ש"ח
לפחות חצי שנה לפני שיווק, אבל זו כבר צורתו הסופית של היין.
15% מרלו לריכוך. האף שונה לחלוטין מהדוגמא שחווינו – קירשי, שוקולדי, ירקרקות נעימה,
נפח טוב, מאוזן, סיום ארוך והרמוני. קצת יותר בומבסטי באף מה-08, קצת פחות פראי ומרוכז ממנו על החך. מודרני ומוחצן מעט.
 
עמק ברכה 2006, 130 ש"ח
התווית הגבוהה של היקב, בלנד שבליבו מרלו מכרם ברכה. בראש ובראשונה ייאמר - האופי הרך של המרלו מורגש והוא דומיננטי ביין. מעט פלפל ירוק עם פרי אדום. עץ משולב, ניחוח קינמון, יין אלגנטי. את היין הבא אהבתי יותר.
ציון: 87
 
 
עמק ברכה 2007 , 130 ש"ח
דגימת מיכל לפני ביקבוק. ביקשתי שני בקבוקים שיועדו לטעימה שהעברתי למחרת היום. היין עמד מול הקסטל, ולא התבייש ממנו. רשמו לפניכם - המחיר עדיין נגיש, אבל מי יודע מה יקרה עם ההצלחה. ייצא לשוק עוד כמה חודשים.
פרי שחור ופטל אדום, אף אלגנטי, מתובל, שוקולד חלב. טאנינים עדיין נוכחים, היין הרמוני, מלא טעם, ארוך ומעניין. פוטנציאל ליין גדול – והוא נגיש וניתן לשתיה. ציון טנטטיבי - 90.

אחרי ארוחת צהריים טעימה אך מעט ארכאית במסעדת היקב - אתר תיירותי ממדרגה ראשונה, אגב, הגיע הזמן לסיכומים. בראש ובראשונה - רמת היין מדברת בעד עצמה. רוזנברג יודע מה הוא עושה, איתי להט במגע עדין מתקן היכן שצריך. הכרמים - בטופ של המדינה, תרתי משמע. הגובה עושה את ההבדל, ותחת היד הנכונה - נמנעים מהריבתיות והכבדות של חלק מיינות ישראל. שימו לב בעיקר ליינות הלבנים - רעננים ובנויים היטב, אין ספק שמכאן תתחיל ההצלחה, והיא תימשך אל תוך הסקצייה האדומה. צלע שלישית של ההצלחה הצפויה - השותפות השיווקית עם חברת הכרם, שכבר הוכיחה בעבר שעם סחורה טובה (ויתקין) היא יודעת לעשות פלאים. טפיחה על השכם לאייל גת, מחזיק התיק הישראלי בחברה - בחירה טובה.
רשמו את השם - כוכב נולד, יקב גוש עציון.


גוש עציון שרדונה


 

חצי תחנה - קפה בתוך נתיב הל"ה. קצת מוגזם לצפות ממישהו שיסע מתל אביב להנה, מה גם שהמקום כשר וסגור בשבת, אבל סטייה מהכביש הראשי היא בגדר חובה. דנה ועיינה עושות מהקרון הזעיר קסמים. את דנה הכרתי בעבר בארוע שערכו אנשי יקב עמק האלה - היא שכנה של דורון רב הון, והלחם פרי ידיה שהוגש בארוע גרם לי להתאהב קשות. כרגע הלחם לא בתפריט - אולי בקרוב, אבל הקפה מעולה, עוגות השמרים - קסומות, והפיצה ברמה גבוהה ביותר. לא לוותר על עצירה - פתוח משמונה בבוקר עד בערך 1600.
בעגל"ה, (כשר חלבי)
קיבוץ נתיב הל"ה
054-5646603


 

יקב עגור:

את יקב עגור אנחנו כבר מכירים היטב, אבל תמיד נעים לחזור. שוקי ישוב עושה אך ורק בלנדים, מתחילים מבניית יין הדגל, השמירה המיוחדת, ומשם עובדים עם מה שנשאר. כשאיפה, כל חלקה וכל זן מותססים בנפרד. האם אתה מזהה כבר חלקות "כוכבות"? אני מקשה. לא, עונה שוקי, החלטות יינניות לעירבוב נעשות רק אחרי התסיסה, גם המלולקטית, בטח לא בזמן הבציר. ישבנו במרכז המבקרים הצנוע והממוזג היטב של שוקי (פתוח בשבת למרות שהיקב כשר!) והתחלנו לטעום.

בלנקה 2008, 65 ש"ח:
אפשר להתחיל לספר ממה עשוי היין, אבל אז עלולים לפספס את העיקר - איך עשוי היין. היין הזה בנוי מלכתחילה לשמש כמזגן אולטימטיבי לקיץ הישראלי, והוא עושה את זה בהצלחה יתרה. אף פירותי-פרחוני עם רמיזות לליים מקדים את הטעימה - וכאן יש הפתעה. היין כל כך אינטנסיבי בחמיצות הרעננה שלו, שזה כמעט ומכה לך בפנים, אבל כל זה מבלי לוותר על טעמי הפרי הנוכחים והבולטים. בקיצור, מרענן מושלם, מלא טעם, ובטעימה המדוברת (אצל רמה בנטף בצהרי יום חם במיוחד), הקבוצה ששתתה מהדבר הזה לא הפסיקה להתפעל. יין משיב נפש במחיר לא רע בכלל.
ציון: 86

שמירה מיוחדת 2008
בלנד טנטטיבי.של קב"ס, מרלו ופטיט ורדו. כרגע בחביות אבל יש עוד חומרי גלם ששוהים בחביות זניות.
אף מאוד מחמיא ומושך, פירותי, טאנינים רכים, בשלות טובה, מעט גבוהה, היין מעט "חם", מאוד ארוך ורך, בגלל המרלו שיש לו חלק בלתי מבוטל בבלנד.
 
שמירה מיוחדת 2007
בלנד לפני ביקבוק, כבר במיכל.
קבס, מרלו, פטיט ורדו (חלק מאוד קטן).
קירש, כוהלי משהו, מרגיש אובר רייפ. היין גס ואפילו מחומצן. זה לא לטעמי.
אני מביט על שוקי ועל איתי, מנסה לקבל תשובה. פניהם חתומות. היין הזה רחוק מכל מה שהכין שוקי בשנתיים האחרונות, ואני מחליט לפסול אותו.. רק אחר כך מתבררת התעלומה, כנראה. ליינן אסור לגעת במיכל, ולמשגיח אין הבנה מינימלית.מה שקרה הוא שהאחרון מזג בקבוק מהמיכל, אבל מה שנכנס לבקבוק הוא הנוזל שמעבר למגופה שיושב חשוף לאוויר ופשוט מתחמצן. בכל זאת, שווה לבדוק לפני שמגישים לאורחים...... 
 
שמירה מיוחדת 2006
בקבוק.
פרי שחור, בשלות טובה, מעט פרי אדום, חבית משולבת, אף נעים, לא בומבסטי, אלגנטי.
גוף בינוני-מלא, סיום בינוני, חמיצות גבוהה מעט, אבל לא כזו שמפריעה לקבוע כי היין מאוזן. סיום מעט טאני. הייתי ממליץ להשאיר את היין עוד שנה-שנתיים בבקבוק, שיתרכך מעט. יין מצויין בסגנון שאני אוהב.
ציון: 90
 
 

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לייבסיטי - בניית אתרים