דף הבית >> מקבץ שישי


מרץ 2008

את היינות הללו שתינו אי שם לפני חודש ויותר, אבל רק עכשיו נהיה זמן להעלות את הפוסט.
מילא. בזמן הזה הספקנו להיות מעל דפי האתר בבורגון (פעמיים), בבורדו, בדלתון ובקרוב יש לנו עוד ביקור אצל ארז קומרובסקי, החגיגה בעיצומה.

Egly-Ouriet Ambonnay GC 1997
אם ניזכר כי קרוג מוציא יין סינגל ויניארד מהכפר ב-3000$, בציר 1996 אמנם, נבין מייד כי כאן מדובר במציאה היסטרית, לא פחות. ריחות ברורים של פינו נואר, גוון מחומצן, קוקוס קלוי, בריוש ושמרים. האף מצויין, רחב ועשיר כצפוי מיצרן מעולה כמו אגלי אורייה, מהמלכים של יצרני הבוטיק בשמפן.
הפה נהדר גם הוא. תסיסה מעודנת למדי, פה כבד יחסית בוודאי למי שאמון על יינות הקוט דה בלנק. יין רחב ומורכב שמרגיש צעיר - תנו לו עוד עשור לפחות, אני הייתי נותן לו אם היה לי עוד מהיין. אין.





מכאן עברנו לבורדו "סולו".
Pichon Lalande 1986
אף "חם" ובשל יחסית, מרגיש מאוד מרלו, בעיקר בזכות הפרי האדום שבולט. מפתיע למדי בהתחשב בשנה ובאפלסיון. מעט שוקולד ואלון שעדיין מורגש, תיבול מעניין - בורדו טוב, טוב מאוד.
הפה מעיד כי היין כבר מעבר לשיאו, אולי במעט. האחיזה מעט חלשה אם כי בסך הכל מדובר ביין מורכב, מעניין ונעים לשתיה. הטאנינים הקשים בהם התאפיין היין נגוזו מזמן. בקיצור, לשתייה אם יש לכם (מזל).
ציון: 93

Ch. Montrose 1989
קשוח. הילדות שלי מאוד מתלהבות כרגע מהפתח הגנובה, ומחפשות מילים כאלו כל הזמן (ח בסוף מילה שמנוקדת עם פתח, למי ששכח כמוני את חוקי הדיקדוק). אז כאן היין מאוד "קשוח".
פרי שחור, טבק ועור, מינרלי, מאוד גברי ביחס ליין הקודם, הרבה יותר מודגש ועוצמתי. הטאנינים אינם תוקפניים אך הם בהחלט עדיין שם. בואו נסכם זאת כך: עדיין לא זכיתי לטעום מונרוז נגיש ובשיא. היין הזה נגיש אבל הוא עדיין לא בשיא. נחכה ונראה, יש לי עוד ממנו ויש לי גם כמה מה-1990 האגדתי. יש סבלנות, יש.
ציון: 91

Ch. Lynch Bages 1985
זה בורדו? לפי התווית כנראה שכן, לפי מה ששתינו לא ממש. מאוד מודרני באופי, הפרי שולט במרכז והמינרליות-ארציות הבורדלזית אינה מורגשת כלל. נאדה. פרי שחור ואוכמניות מלוא האף, ועל החיך היין מרגיש נינוח, מיצוי פרי גבוה, עשיר והדוניסטי. בורדו עולם חדש, אבל לא בשביל זה אני לוקח בורדו.
ציון: 86

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים