יולי 2009

אהרון טלר ואורי כפתורי נמצאים כבר שנים ארוכות בעולם היין, זה יותר וזה פחות. טלר גדל על ברכי בורדו, התאהב בשלב מאוחר יותר בבורגון (מכאן כינויו - בורגוניה) אבל חלומו מזה זמן רב היה להביא לישראל את המיטב שיש לדרום צרפת להציע.
אורי כפתורי מוכר לרוב עולם היין כילד הפלא של התעשיה. בניגוד למקרים רבים בהם הפלא נעלם ונשאר הילד, כאן התהליך הפוך. בגיל צעיר החליט אורי לעבור מהצד הקמעונאי לסיטונאי, אחרי שחבר טוב שידך בינו לבין טלר, שכבר הזמין חלק ניכר מהסחורה ארצה.

קשה למצוא יין ישראלי "בלי חבית", ואלו שיש לא מפגינים אופי מעניין במיוחד. בדרום צרפת העניינים loose בהרבה. אני מניח שחלק לא מבוטל מהיצרנים רואים בעץ גורם ממסך, שמפריע לטרואר לבלוט. השימוש בו, לפחות ביינות הבסיס שמביאים טלר-כפתורי, מאוד מינימלי עד כדי לא קיים. אני אוהב את זה ככה. למעשה, כולנו צריכים לברך על כי יינות כאלה מוצאים את דרכם ארצה, ובייחוד ע"י חברה שלא מתיימרת להביא לנו את המיטב (והיקר) שבאזורי העולם. בארץ של 10 חודשי קיץ 0ועוד חודשיים של המתנה לחורף, שלא מגיע) - טוב שיש יינות כאלה.

כך או אחרת, איספרו-וינום שלהם יצאה לדרך בזמן לא רע. אפשר כי המיתון משחק מעט לידיהם, כיוון שמחירי היינות שלהם די נמוכים, בוודאי ביחס לאיכות ולסגנון, ומוצר הדגל שלהם (בינתיים לפחות) הסיידר, מתגלה ככפפה שמתאימה בול על היד הישראלית. זהו מוצר מרענן, מרווה, מבעבע ובעיקר טעים. לכל מי שמאסו בקאווה תעשייתית - יש תחליף אלגנטי בהרבה.

אבל לא הכל Entry Level. בצד השני של הסקאלה מייבאים אנשי IPV את היין הנפלא של טרטרה רוטבף. מיטז'ביל הבלגי במוצאו מייצר על ה"סכין" של סט-אמיליון את אחד היינות המקסימים של האזור. בורדו אף פעם לא זולה,יין  בורדו מצויין תמיד יקר מאוד, וזה לא יוצא דופן. מצד שני, ה-2005 של היקב אמור להיות לא פחות ממונומנטלי..... לא טעמנו, אבל יש למה לחכות. בינתיים, הנה רשמי טעימה מכמה דברים טובים שמייבאים בורגוניה וכפתורי.

.
.

.

.

..

.

.

 

היינות מיובאים ע"י חברת IPV
ניתן לרכשם ישירות מידי היבואן
(עדיף).

Domaine Bott-Geyl Pinots d'Alsace Mettis 2006
89 ש"ח
היינן הוא חבר אישי של אהרון טלר, ואחד מהיצרנים המוערכים באלזס. זה יין בסיסי למדי, שמיוצר מעירוב של כמה זנים לבנים, פינו כפי שהשם מרמז (באמת חשוב איזה ובאיזה אחוזים??)
היין מציע אף נעים, מעט דבשי, עם לא מעט פרי לבן וקורטוב מינרליות.
הפה קצת שונה ממה שמקובל לחשוב "אלזס". הוא חד ורזה יחסית, גם לסגנון היקב, נעים, ובעל אופי, רענן וקייצי. אולי חסר מעט נפח על החך, אולי טמפרטורה קצת גבוהה. בכל מקרה - יין חביב.
ציון: 85

 
Domaine st Antonin "Les jardins" 2007
69 ש"ח
סגנון מאוד מיוחד. מעט ריחות חיזור, אף עם קורטוב של ריח קרבוני,  מעט ברט חינני, מעט פרי אדום, פרחוני משהו, אף כפרי במובן הטוב של המילה.
גוף בינוני, מעט עישון ואדמתיות, סיום טוב, יין בסיסי שכדאי לקרר מעט, לא לחשוב מדי – להנות מהאופי הלא כבד והמרענן, אדום מצויין לקיץ הישראלי.
ציון: 85
 
Mas de la Deveze Sarabande 2006
75 ש"ח
שליש מכל זן: סירה, קריניאן, גרנאש נואר. בשל ו"חם", עם מעט דיגדוג אלכוהולי באף, פרי שחור, בלי חבית אבל עם מעט ריחות חריכה, וגם תיבול ירקרק ונעים - גאריג, כמו שמכנים המקומיים.
גוף בינוני-מלא, טאנינים מתוקים, ארוך ומעט אלכוהולי, עוד יין  שכדאי לקרר מעט ולמזוג בקיץ.
ציון: 86
Chateau D'or et de Gueules "Les Cimels" 2005
75 ש"ח
45% סירה, 30% קריניאן, 15% גרנאש נואר ו-10% סינסו.
גם כאן יש ריחות מעושנים-פלפליים משהו, מעט קרבוניות, אף צעיר ורענן. סיום מעט טאני ויבש. חומציות טובה – יין שיכול להחזיק זמן או לשתיה כרגע עם אוכל שיתמודד וירכך את הטאנין – משהו שמן, למשל. יין טוב ומעניין.
ציון: 87
 
Clos Marie l'Olivette 2007
135 ש"ח
גרנש וסירה (40%), סינסו ומורבדרה (10%). פיק סט לופ הוא תת אפלסיון משובח וייחודי, שאין מחלוקת כי הוא יקבל כינוי מקור AOC משלו מתישהוא. קריניאן, גרנש וסירה נותנים את הטון, ומציעים המון פרי שחור, פרחוני מעט, תיבול ירקרק, מעט קסיס – אלגנטי ומעניין, אם כי מאופק משהו.
גוף בינוני, יין אלגנטי, מינרליות קלה, טאנינים משולבים, סיום ארוך – יין טוב ונעים, לא מורכב מדי אבל עם "קרירות" מנטולית בסיום. יקב מעניין ויין עם אופי. אופי טוב.
ציון: 88
 
Coume del Mas Collioure Schistes 2007
155 ש"ח
מאזור בניולס, 100% גרנש נואר. בניגוד לציפיות – האף פחות סוכרייתי מהמצופה מאזור כ"כ שמשי בצרפת ומזן שידוע כסוכרייתי במובהק.
אף שחור, זה היין הראשון שטעמנו "עם חבית", אבל זו לא חדשה. מעט דובדבן שחור, תיבול, גוף בינוני מלא עם מתיקות בולטת, טאנינים מעט יבשים בסיום. מתיקות – לא ממש ישראלית, אבל בהחלט מודגשת – מתנה מהזן ומהשמש.
 
Peyre rose Clos Syrah Leone 2002
395 ש"ח
90%  סירה, השאר מורבדרה.
חיזור קל שמשתחרר במהירות. פלפל, פרי בשל, פרחוני משהו. מעט קסיס, שוקולד קליל, אין חבית בכלל – רק פודרה. מעניין, כי העץ מורגש.....
גוף בינוני, מתובל ועשיר אבל לא בומבסטי, סיום ארוך ומעט יבש. לך תשכנע מישהו להוציא סכום כזה על לנגדוק, אבל אם מתעלמים מהתווית או מהייחוס ה"נמוך" - יין מרתק.

 


Clos Syrah Leone
.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

 .

 
.
לייבסיטי - בניית אתרים