דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> אנשי היין >> Henri Jayer, האפיפיור של בורגונדי, 1922-2006.
 

 
Jayer, מתוך הספר של
ג'קי ריגו.

לא מעט אזורי יין בעולם מזוהים עם אדם אחד: פיימונט עם גאיה, קליפורניה עם מונדאבי, טוסקנה עם אנטינורי. בבורגונדי זה אחרת, ומן הסתם יש לכך סיבות. בניגוד לקליפורניה יש בה מסורת, בניגוד לטוסקנה הרגולציה אף פעם לא דירדרה אותה לתהום, והיא הרבה יותר הירארכית מפיימונט, כך שלקרקע ולכרם יש חשיבות גבוהה יותר מכל יצרן בן חלוף.
ובכל זאת, נראה כי יש אדם אחד שהטביע את חותמו על האזור והתווה את הדרך ביותר ממובן אחד – Henri Jayer שמו. בניגוד לשלושת הענקים שהזכרתי – הוא לא הגיע לזיהוי מוחלט עם האזור בו הוא חי ופעל, והבחירה בו כ"מלך בורגונדי" עלולה לייצר אנטגוניזם אצל אי אלו חובבי בורגון.
הסיבה העיקרית, אולי, שז'אייה אינו זוכה למעמד של שלושל האחרים, הוא כי הם היו גם אמני השיווק, ותאוותם להתפשטות, השתלטות וגדילה לא ידעה ויודעת שבעה. HJ היה הרבה יותר צנוע: הוא רצה רק לעשות את היין הטוב ביותר שאפשר מהכרמים שברשותו. האם הוא הצליח?
יחליט איש איש לעצמו. השוק, אגב, אומר את דברו בקול רם. למכירה הקרובה של סותבי'ס, אוקטובר 2006, מוערך יין של ז'אייה, פרמייר קרו "בלבד" מחלקת Cros Parentoux, בציר 1978, בסכום של כ-10,000 דולר. לבקבוק.
Echezeaux שלו מאותה שנה יימכר תמורת כ- 6,000 דולר. כמובן שהעובדה שיש משוגע שמוכן לשים כל כך הרבה כסף על יין, עוד לא עושה את היצרן שלו לענק – ובכל זאת. אני זכיתי וטעמתי את יינותיו של Jayer רק בשלוש הזדמנויות, ויש לי עוד שליש בקבוק, כך שאם הכל יהיה בסדר – נגיע ל-4. בצניעות המתבקשת, זה ארבע פעמים יותר משאדם ממוצע שותה את יינותיו, ובמחירים של היום, נראה כי רק ברוני הבנקאות וההיי-טק יצליחו לממן את הדברים הללו.

HJ נולד בשנת 1922, וכשהחלה מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזור בטיפול בכרמי המשפחה, שכללו חלקות קטנות של chézeaux, Beaux Monts, Vosne villages, סה"כ כ-30 דונם. מאוחר יותר הוא היה מהראשונים ללמוד ייננות באוניברסיטת דיז'ון, כשמי שהסיע אותו הלוך ושוב היה פרופסור לייננות שגר בוון רומנה, אחד René Engel. הבציר הראשון עליו היה הנרי אחראי היה זה של 1945, שנת השיחרור. כדי להגדיל את הכנסתו הוא נאלץ לחפש כרמים לחכירה. הוא מצאם אצל גברת Noirot-Camuzet, ולפי ההסכם הוא שמר 50% מהפרי, היתרה נמסרה לבעלת כרם. היא נפטרה בשנת 1959 והשאירה את האחוזה לדודנה, Jean Méo, ומתוך כבוד לשמה הוא כינה את הדומיין החדש Méo-Camuzet. ז'אן לא היה יינן, ולא שאף להיות כזה, וכך הוא המשיך לעבוד עם HJ, עד לשנת 1987, השנה האחרונה בה יצר ז'אייה את הרישבורג והברולה האגדתיים. הוא המשיך לעבוד עם הכרמים הללו עד שנת 2000, כיועץ ועוזר ל- Jean-Nicholas, בנו של ז'אן מיאו, אבל שניהם היו מודים בפה מלא כי באופן מעשי היחסים הסתיימו הרבה קודם, כיוון שז'אן ניקולא שאף להביא לידי ביטוי סגנון אחר בעשיית יין.

על Henri Jayer וחלקת Cros Parantoux, שם טמון חלק מההסבר לגדולתו של ז'אייה, בפעם הבאה, שתגיע בהמשך השבוע.

לייבסיטי - בניית אתרים