מאי 2009

אחרי שלמדנו משהו על השקיפות הנדרשת מיצרנים באוסטרליה (כדוגמא בלבד, ברוב העולם המצב דומה), אפשר להציץ ולבחון איך נראים הדברים בתעשיית היין שלנו.

אם כן, ת"י 1318 קובע למה מותר לקרוא יין, איך לארוז אותו ואפילו איך להובילו, והתקן נכנס אפילו להגדרת התווית  - מה מותר ומה אסור לרשום עליה. רישום שנת הבציר, אזור הגידול והזן אמורים להיות כפופים לתקן: הנה, למשל, סעיף 107.2.3 קובע כי "יין שיוצר מענבים מאחד הזנים שצוינו בתקנות שפורסמו ע"י הרשות המוסמכת, מותר לסמנו בשם הזן, בתנאי שלפחות 85% מהענבים הם מזן זה. אימות הסימון ייעשה באמצעים מינהליים".
יפה. אוסטרליה בישראל. טוב, כמעט. אימות הסימון הוא משהו וירטואלי לחלוטין, וזו מחלה גדולה לכשעצמה. אף אחד אינו בודק אם בבקבוק המרלו שאתם אוחזים יש מיץ מענב אחד של מרלו. הכל הולך, ואנחנו נתונים לחסדיהם של היקבים ב-100%. האם מישהו מסוגל לטעון ברצינות ש-100% מהם עומדים בפיתוי לכתוב שם נוצץ על בקבוק שמכיל זן פחות מבוקש? שיקום.

מילא זה. שימו לב לתווית משמאל. 82% קברנה, מצהיר היקב, ולמרות הסעיף המצוטט רושם על התווית "קברנה סוביניון". אין ספק שמדובר כאן במעשה ישר - כולנו היינו סולחים אם יאיר ואסף היו כותבים במקום 85% ולא מדייקים כדי 3%, אבל התווית הזו אינה תיקנית, ומישהו בעל סמכויות אכיפה היה חייב להתייחס לעניין הזה. מישהו התייחס לעניין הזה? שיקום.

 

אנשי יקב טוליפ היו קצת יותר יצירתיים וליברליים בעניין החרות שמותר לקחת ברישום על התווית. סידרת Mostly שלהם - יינות טובים, אגב, - הולכת צעד אחד הלאה. אינני חושב שמטרת אנשי היקב היתה להטעות את הציבור או להוליך שולל. אני מוכן להאמין שהיה כאן נסיון ליצור שפה שיווקית רעננה, אבל היי - כמו שיש חוקי תנועה שכופים על פורש קאררה מודל 2008 לנסוע בכביש 6 במהירות זהה לסובארו לגאסי מודל 1991 - ככה צריך להיות ביין.

אי אפשר לכתוב על התווית "בעיקר שיראז" אם הבקבוק מכיל פחות מ-85% שיראז, נקודה. במקרה שלנו היין מורכב בעיקר משיראז, כן (65%), אבל תקן היין אינו מאפשר לכתוב את שם הזן על התווית הקידמית. אתם חושבים אחרת? ומה אם נייצר סדרה שנקראת "מעט" ונקרא ליין שמכיל 5% קברנה "מעט" קברנה סוביניון? מישהו חושב שזה הולך? שיקום.

יש עוד כמה טכניקות שאני לא יכול לקבל בתעשיית היין שלנו. מה דעתכם על סימנים רשומים? סימן רשום מקנה לאוחז בו זכויות גדולות. הנה, למשל, סעיף 46 לפקודת סימני המסחר קובע כי "רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס".
אוקיי. שם כמו "הר חרמון" עוד אפשר לקבל. איש אינו חושב כי הוא מיוצר מכרמים שמצויים בפסגת ההר, וממילא אין לחרמון מוניטין של אזור יין מבוקש. אבל מה דעתכם על סימן רשום "כרם בן זימרה"?
תחת השם הזה, חובה עליכם לדעת, מותר לייצר יין שיכיל ענבים מכל מקום בארץ ואולי אף בעולם. מה עם בעל כרמים שרוצה להוציא יין תחת השם כרם בן זימרה? שאולה טובה.

לייבסיטי - בניית אתרים