מאי 2010
כבר אי אפשר היה להניח רגל על רצפת מרתף היין שלי. הכל מלא בקבוקים, רובם פליטים של המדור במגזין, אבל לא רק.
אז הפאנל הוזעק, התייצב, גרגר וירק, לפעמים אפילו בעצב.
הנה התוצאות, בלי פילטרים (כמעט).
טעמו: איתי להט, דורון רב הון, אריה אוברמן, כפתורי, ג'וניור, אלעד שהם, אני.
הטעימה היתה חצי עיוורת:
30 יינות היו על השולחן, בחרנו מה רוצים לטעו.
 ההגשה, הסדר ומבנה הפלייטים היו ידועים רק לי. גם ככה היה מעניין מאוד.

רוזה:
בנימינה יוגב 2009
דעות מעורבות, היו כאלה שסברו שהיין אינו קביל.
הייננים היו סלחנים יותר, הקניינים פחות. 
ירקות כבושים, ציטרי, אגרסיבי. הפה נחמד ומאוזן.
בלנד של מלבק – קריניאן, 11.5%.
ציון: 2.5 מתוך 5.
 
ברקן קלאסיק רוזה 2009
אף של יין אדום, פה של מים חומציים. ועוד מצליח להיות טאני בפה.
שירז, 12%.
 
רקנאטי 2009
שוב חילוקי דעות עזים.
אף ידידותי, תות ופטל.
הפה מאוד חומצי, וקשה לשתות ללא אוכל, טענו חלק מהטועמים.
רענן, food friendly וחביב, טענו אחרים.
אני סבור כי חסר מעט פרי כדי לתמוך בחמיצות, אבל אוהב את הכיוון - חד, אלכוהול נמוך.
ברברה-מרלו, 12%
ציון: 3.
 
קסטל 2009
עוד חילוקי דעות, הפעם כבר החבר'ה הלכו מכות.
המשכילים אהבו פחות, השאר יותר.
"זה הבעיה של רוזה ממרלו" זעק אחד, לנוכח ריחות ירוקים ומאוד דומיננטיים.
"מאוד רענן, מפתה,
תפוז, תות והמון לימון, כולל עלים." אמר אחר. 
פה מתקתק, סיום מריר וארוך, רחב למדי.
לטעמי, היין מציע ריחות וטעמים מאוד שונים, רעננים ושופעים. אני מבין את הטענות לחוסר דיוק אבל נהנה מסך הכל.
מרלו, 14%
ציון: 3. 

פלם 2009
אף מהודק וסגור.
טאנים מורגשים, מרירות שמוציאה מאיזון.
אבוי, אך גם החומצה מודגשת, וחסרה מעט מתיקות שתאזן את החומצה.
13%, קברנה פרנק ומרלו
ציון: 2 וחצי
 
מאזי מודלו 2008
האף מזכיר... שרדונה. אבל זה משתחרר והופך להיות פרחוני, תות, סה"כ נעים מאוד.  
הפה – רענן בהרבה. מאוזן, מתיקות נעימה, גם אם הוא רחוק מלהיות גדול, זה היין הבולט והטוב עד כה.
 רפוסקו (70%) ומרלו, 12% אלכוהול
ציון: 3.

.

.

.

.

 

 


יין לבן
הר חרמון לבן 2009
כבר לא הבלנד הסתמי של פעם.
התחיל מינרלי וירוק, נפתח לאט לאט, קצת קצר בסיום – הרבה WOW כשנחשפה התווית.
פחות מתוק מגרסת השנים הקודמות. 
יין טעים, כייפי ובמחיר מגוחך.
13.5%, סוביניון לבן ושרדונה
ציון: 3 וחצי.

ריזלינג גוש עציון
לא ממש תקין, אבל אהבתי מאוד בטעימה אחרת.
פרטים במגזין.
 
ריזלינג פנפולדס 2008
יבש, פטרולי מדי. הפרי מאוד ברקע, הפה יבש, קשוח למדי.
יין מלוטש וטכני, חומצה גבוהה.
ומנגד - טוב לאוכל, מעניין.
12%
ציון: 3 כוסות.
 
בנימינה בלנד ארומטי יוגב 2009
שנה שעברה היה טוב יותר.
האף כבד ומתוק, ארומטי, כן, אבל הריח לא ממש טבעי, הזכיר למישהו מטהר אוויר. 
הפה - עוד יותר 
גרניום, שטוח וחסר רעננות.
12.5%, פרנץ, גוורץ ומוסקט
.
רקנאטי ספיישל רזרב 2008
קורקי.
נכון שלא התכוונתי לכתוב על היין,
אבל אחרי הארוע המרשים בשבת, חגיגות העשור ליקב, חובה לנצל את הבמה ולהודות על הפקה מרשימה, עשויה בטעם טוב, מושלמת.
הכל טוב, למעט נקודה אחת - היעדר איזכור של לואיס פסקו, היינן המקים של היקב.
ובכל מקרה - ברכות.
אדום:
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2008
14.8%
עץ איכותי, התפעלו הייננים. גרגרי יער בשלים, מעט פורטי, עשבוני ורחב, לעלעו היתר.
מאוד "מתוק" באף. שזיף, גרגרי יער..
עפיצות וגם חמיצות גבוהה, מרוכז, עשיר, אך לא מורכב או מעניין.
קברנה חם אם כי לא רע. מאוד ישראלי.
ציון: גבולי בין 3 ל-3.5. שלי - 3.5 בזכות הדיוק הטכני, למרות שהסגנון רחוק שמיים וארץ מהמועדף עלי.
 
Trapiche Medallla Cab Sauv 2005
רק אחד אהב את זה פחות מהבזלת. (מעט ריקבון, הוא טען על בשלות היתר של היין).
בשלות, ריחות בוגרים, צימוקים, עור ישן.
מלא ומאוזן, מתפתח יפה, הפה מפגר אחר האף, הטאנינים לא מספיק רכים.
פה נעים, מאוד בוגר, למרות השנתון היחסית צעיר. שווה למי שמחפש גיוון לקברנה הישראלי, למרות שהם די דומים, בעיקר כדי לקבל משהו בוגר.
14%
 
פלם קברנה סוביניון 2007
אף מאוד מעניין – עשבוני, מעט ברט, פרי שחור, מהודק וצעיר.
פה מהודק וקמצן, גוף בינוני, חמיצות רעננה, טאנינים מעט יבשים. פה מנטולי.
ציון: 3.5 (4, אם ייפתח)
 13.5%

דלתון קברנה סוביניון כרם מירון 2008
עשבוני משהו, חד ערכי – מאוד ברור מאיפה זה.
ספרמינט, ארז, פרי נהדר, אף מקסים ומעניין, אלגנטי בקונטקסט ישראלי.
אף חם, ירקרק.
גוף כמעט מלא, מאוזן, מתוק משהו. רענן, מעניין וארוך.
ציון: 3.5
14%

אמפורה אוניקה ברברה מרלו 2006
אף מתוק, בשל, עשיר וליקרי כמעט. עץ משולב היטב, חמיצות גבוהה, מאוד רחב ומתקתק.
פה פורטי, חומצה נדיפה בשמיים, חסר איזון בפה – גם אלכוהול בשמיים והפרי נחבא, החמיצות גבוהה ולא נעימה. 15%
ציון: 3 כוסות (בקושי).
.
אדיר פלאטו 2005
ריח של תה שחור שישב הרבה זמן. זה מה שהגענו. 
חסר נפח אבל יש חמיצות באופן מפתיע.
אחרי השיא. כבר?
ציון: 2.5 כוסות.
14.2%
 
יקבי הגולן גמלא נביולו 2006
צריך קצת להתרכך, אבל כייפי ומעניין. פרי אדום, טיפה מנטה, חמיצות טובה, נעים, קל למדי, בוודאי בקונטקסט של היקב. לא פיימונטה, אבל לא פצצת עץ מקומית. יין מובחן ושונה. שווה בדיקה!
ציון:3.5
14%

פלם סירה סופריורה 2008
האף נורא – חרוך, אפילו שרוף.
הפה – אין כלום. חלול, החבית משתלטת, חמיצות גבוהה וסיום מריר.
בקבוק או סדרה? אישית לא נראה לי שזה בקבוק פגום.
13.5%
 
למברוסקו ameradori
למברוסקו ca di valle
שניהם חצי יבשים, 9.5%.
אחד לבן והשני רוזה.
שניהם מתוקים להחריד ואלמלא האופנה שמקדשת למברוסקו - מקומם באיטליה ובה בלבד. מיותר.
 
.

לייבסיטי - בניית אתרים