דף הבית >> moyshe movers
 

 

 

 

 

 


 










נובמבר 2007

באמת? כבר נובמבר? לא יאומן.
מוישה ידידנו, שם בדוי, עבר דירה. לא סתם עבר. על סף יומולדת עגול, אולי זה קשור ואולי לא, הוא ארז מזוודה קטנה ויצא לדרך חדשה, לדירת רווקים ניו-יורקית עוצרת נשימה שממוקמת בלב העיר תל אביב.
חיכינו בסבלנות לכיסאות, שיגיעו, הזמנה מיוחדת מאיטליה, תודה ששאלתם. עבודת יד, בטח הריפוד מגיע מטרואר מיוחד מפרות שרועות בעמק הפו.
היה שווה לחכות.

Pierre Gimonnet "Special Club" 1999
איזו פתיחה לערב, לבית, ולחיים בכלל. בואו נלך הפוך. אך ראוי הדבר כי בקבוק היין הראשון שנפתח בחייו החדשים של מוישה - יהיה שמפניה. ומשזה נאמר, ראוי יותר שזו תהיה שמפניית בוטיק, משקה עם הרבה אופי ואישיות, לא איזה מוצר תעשייתי נטול זהות ייננית. בואו נמשיך: ועם כבר שמפניה כזו, אז תודה למוישה שתרם אותה - אין הרבה יותר טוב מזה.
בציר 1999 היה תובעני משהו, במיוחד אם מביאים בחשבון את הסגנון המלוטש והמעודן של יינות ג'ימונה. חלק מיינות הבציר עשויים להיראות גסים, אולי אף חסרי עידון. לא כאן. מילת המפתח ביין הזה היא "אלגנטיות", גם אם לצידה יש הרבה בשלות, עוצמה ומבנה רחב ושופע. לניחוח הפרחוני האופייני לשנה מתווספים ריחות הדר, והחיך נהנה מיין חלק ומשיי, עם לווית טעם גירנית-מעושנת והרבה פרי לבן. הסיום ארוך, כמעט ולא נגמר, יין מצויין, פתיחה נפלאה לחיים חדשים, ובהמשך נגלה כי יחד עם טיפת השמפניה האחרונה חלף גם שיאו היינני של הערב.....

Louis Jadot Chassagne Montracher Morgeot 1er 1996
אחד היינות הלבנים המדהימים ששתיתי אי פעם מבורגון היה הפרמייר קרו הצנוע הזה. יש בעיה ידועה עם היינות הלבנים מהבציר של 1996 בבורגון. לא רק ממנו, אבל ממנו במיוחד. הפעם נפלנו בול על הבעיה.
יין מחומצן ברמות על, כמו איזה בחורה ממוצא.... טוב, בואו נעצור כאן.
ציון: פסול

Sauzet puligny Montracher les Combettes 2000
עוד "מציאה"....אף נעים, פה גמור. די, נמאס לי. מישהו רוצה לקנות את כל האוסף שלי בבאלק אחד?

Denis Mugneret Echezeaux Gc 1999
בעצם, חוץ מהיין הזה. יש לי עוד כמה ממנו, והוא יופי של יין. בורגון קלאסי שמתחיל לתת מה שהוא יודע. פרי שחור, רצפת יער אופיינית, בשל ורענן, עשיר ורחב.
גוף בינוני, מאוזן ומעודן, מתובל, סיום ארוך ומורכב. אשזו מצויין, שהייתי שמח אם היה לו עוד טיפה'לה של ריכוז ועוצמה, אבל מה לנו כי נלין, בעיקר על רקע החאראבנות הקודמות מבורגון.
ציון: 90

Romano dal Forno Valpolicella Superiore 2000
מאיפה הגיע אלינו הדבר הזה? אחד משני יצרני הקאלט של ולפוליצ'לה (קווינטארלי הוא השני), שכבר היין הזה מרוכז ועשיר אצלו יותר מרוב יינות האמרונה הקיימים. אגב אמארונה, יש לי שישיית דל פורנו מבצירי 1994-5-6 האגדתיים, ואני לא מעז לגעת הדברים הללו. מישהו שתה מהם לאחרונה?
כאן - המון פרי שחור, מרוכז בטרוף. קלייה וקפה, שזיף שחור, גרגרי עיר מעוכים וריבתיים - בקיצור - אף של "הרבה".
עך החיך - חמיצות בריאה שמתרככת והולכת, חושפת גוף מלא (איך יכול להיות אחרת?), בשלות ומתקתקות בולטת - האם זה הפרי או האלכוהול? היין מתעגל ומתרכך אט אט, הסיום נותר מריר ומרוכז אבל לפניו מתגלה יין עשיר, מורכב, מאוזן ומפנק. לא משהו שאפשר לסיים בקבוק ממנו, אבל בהחלט חוויה.
ציון: 91

Comtes Lafon Volnay 1999
יופי של שאטונף! האף אמנם מעט מתכתי, אבל היין מתובל, על רקע טונות של פרי שחור, עור חדש, מאוד עשיר ומאוד רחב. על החיך היין בשל, רחב, עשיר, ארוך - פראי משהו, בשרני אפילו, בקיצור, שאטונף טוב גם אם לא ענק.
רגע אחד בבקשה.
אמממממממממממממ........ מישהו אומר לי שוולנה זה בכלל לא בשאטונף. אופס. אז קבלו תיקון. כל מה שאמרתי  - עדיין תקף, חוץ מהעניין הזה עם שאטונף.....איך זה השתרבב לי, איזה פאדיחה. בורגון, בורגון התכוונתי. איך מוחקים את זה, לעזאזל? וולנה זה בורגון, אז למה הוא מבלבל אותנו עם יין כמו שאטונף?
ציון: 90, אם מוכנים לקבל את הקיצוניות הזו מפינו נואר קלאסי. אני מוכן, כחריג מעניין.

Marques de Riscal Baron de Chirel Reserva 1995
דוגמא מצויינת לפרקריזציה של ריוחה. האף ההתחלתי מאוד בורדלזי, אבל יש משהו שלא מתיישר עם השורה. מינרלי, טחב, ארז ותיבול, הכל על רקע של ה-מ-ו-ן פרי בשל ופרחוני.
גוף מלא, בשל ומתקתק, עוצמתי, ארוך ורחב. טאנינים רכים ונינוחים, לא משהו שאפשר לשייך בקלות לריוחה הקלאסית, מבחינת מיצוי הפרי והחביות המודרניות-וניליות. יין טוב, אני מודה, גם אם לא ממש בהקשרו הטבעי. שאטונף?
ציון: 92

   
   
לייבסיטי - בניית אתרים