יוני 2010
"הילד בן 60, יש לו.... " מה יש לו?
אני חושב שאחרי הרבה זמן, יש לברי ססלוב קצת שקט. סדרת אביב היא בכלל על שם האביב שלך, אני שואל, וברי רק מחייך. שלוש השנים האחרונות בחייו הן בסימן של התחלות חדשות. קחו אויר: פרידה מאשתו (ועדיין שותפתו ליקב) נילי, מכירת חלקו בחברת השיוק המשותפת "אדום כהה" לאנשי יקב טוליפ, ומייד אחר כך חתימה עם משווק חדש ויעיל - חברת הכרם, משרד יחסי ציבור חדש והניוז הכי טרי - שותפים חדשים ביקב, קבוצת אנשי עסקים בראשות יוסי דהן, מבעלי חברת "אלדן".
"כן, אפשר להגיד שאני מאושר", אומר ברי. 64 שנותיו לא ניכרות עליו. חלק ניכר מהשבוע הוא נמצא ביקב החדש בצוריאל, שם נמצאים מיכלי התסיסה ומתקני קליטת הענבים, כמו גם חלק מהתוצרת המוגמרת. "אני ישן מול הכרמים, מעל מיכלי התסיסה, שומע כל פיפס שלהם. גם חבלי הלידה של המקום מאחורי, ופה יש לי חיבור מדהים לעשייה, למקום ולקהילה. אז כן, טוב לי ואני חושב שאפשר לטעום את זה גם ביין".
.
עוד ניוז. אחרי 20 שנים של עשייה אינטנסיבית בתחום היין מרגיש ברי שזה הזמן לזוז (מעט) הצידה. עובדה: תעשיית היין שלנו כבר מספיק בוגרת כדי שבני הדור הבא ימלאו את השורות. רוני, ביתו של ברי, חזרה מקנדה אחרי שנה של לימודים והתמחות בעיקר ביין לבן, משהו שעד היום היה שולי עד איזוטרי ביקב. "כשרוני היתה בלימודים הרגשתי שהפן התיקשורתי שלנו די מוזנח. כמה אפשר לעשות לבד? צריך פימפום קבוע לתודעה, ועכשיו הזמן להעביר קצת מעמדת הפרונט לרוני." את היין הראשון שלה אחרי קנדה (אייסויין, אלא מה) נטעם מייד, אבל קודם  - זמן האדומים. אנחנו ניגשים למטבחון שבקומת הקרקע, קומת המיכלים, ועולים עם הכוסות וכמה גבינות לחדר העליון. מהחלונות המשקיפים מערבה רואים רק ירוק, גם באמצע יוני. פה הר, שם כפר, יקב כמו שיקב צריך להיראות - נטוע בסביבתו, חלק  מהעשייה החקלאית. כן ירבו. 

.

   

אביב מריאז' 2009, 70 ש"ח.
קברנה, מרלו, סירה, קב' פרנק, פטיט ורדו, נביולו. סדרה של 12000 בק'.
בלנד מאוד מקורי, יש לומר. פרי שחור, תיבול מסחרר, מהחבית ומהענבים. אני מנחש שכמו תמיד יש כאן לונה פארק של חביות: קינמון, פלפל אנגלי, פרי שחור ואדום, מעט בשרניות וחריכה.
הטאנינים עדיין בועטים. "2009 היא לא שנה של אלכוהול. מזג אוויר היה שונה, הסתיו הגיע מוקדם ולכן היינות פחות מרוכזים, עשירים ואלכוהוליים". חלק מהענבים נבצרו עם 12% אלכוהול, חלק עם 14% אבל אף כרם לא הגיע ל-14.5%. מעניין. ואכן, כפי שניתן לנחש, זה יין מאוזן, הרמוני – אם כי צריך זמן להתחבר.
שורה תחתונה? יופי של יין.
ציון: 86-7
 
ברי, למה צריך לשנות? למה לשחק עם היין?
"יצירתיות היא חלק חשוב. אני אדם שונה ממה שהייתי לפני עשור, כל שנה שונה מרעותה, המבחר שונה. אני חושב שצריך דיאלוג והתעדכנות, כמו עם שף שמציע מנות ספיישל, או כמו ארז קומרובסקי שמביא מהגינה חומרי גלם פרטיים. חובה שתהיה המשכיות, אבל הדובדבן שבקצפת אלו הם היינות שמשקפים יצירתיות, שינוי והתקדמות."
 
אביב קברנה 2009, כ-70 ש"ח
האף הראשוני מאוד ירוק. משקף את הסתיו שהגיע בסוף ספטמבר. צריך זמן בכוס, עדיף בבקבוק. היין צעיר, לא רגוע. נניח אותו לכמה דקות.
יש טאנין, יש חמיצות טבעית, היין הוא בלנד של כמה כרמים. אולי הם עוד לא למדו להתחבר. עדיין ממתינים.
עבר זמן. לא מתחבר היין, או שאני לא מתחבר אליו. נחכה שנה, אבל בספקנות.

המעבר לצוריאל לא היה ממש חלק. אם להתבטא בעדינות, וגם עלה לא מעט. "אז יש לך משקיע", שואל חנן, איש עסקים מצליח ומאוד מעשי שהתלווה לביקור. "אבל זה ביזנס שיודע לעשות כסף"?
ברי: "דבר ראשון, חייבים להבין שיקב שמייצר 100,000 בקבוקים זה ביזנס לכל דבר, ולא פשוט במיוחד. זה עסק שמשלב ייצור, איחסון מלאי גדול, שיווק, הפצה, יחסי ציבור. מבקבוק שנמכר ב-70 ש"ח לצרכן, כמה נשאר לי? תעשה חשבון לבד. ברמות מחיר של 30 ש"ח אין שכבות שומן. צריך להיות יעיל ביותר. כסף? אני מכיר תחומים שיש בהם יותר. נחת? אין דבר דומה לזה".
אדום קברנה 2007, 90 ש"ח
טעימת בכורה. "היין צריך עוד זמן בבקבוק, אבל בסך הכל 2006 נחשבת אצלנו כשנה טובה".
האף מרשים, מאוד מודרני. מעט ליקרי, עטוף תיבול ירקרק ונעים, עוד תיבול מהחבית, פרי שחור, שוקולד.
הכל מאוזן, משולב. מאוד מלוטש, מפתה, רך ומזמין. פה רך ומתקתק, שלא לומר חנפן. קצת חם בבליעה (14.5%). חם אבל לא כבד. מי שאוהב את הסגנון - יתמוגג.
ציון: 89
 
ראיתי לפני כחודש משאל פיקנטי בנושא פקקים, אני מספר לברי. השאלה היתה איזהוא הפקק השנוא עליך ביותר. אתה יודע מי ניצח, ובהפרש גדול?
לא, הוא לא יודע, אבל ה"מנצח" המפוקפק הוא פקק הפלסטיק, מהז'אנר בו משתמש יקב ססלוב, שהיה החלוץ המקומי במעבר טוטאלי לפקק סינתטי.
"אני אגלה לך משהו - אני לא משתגע על פקקי הפלסטיק, אבל כרגע זה הפתרון המוכח הטוב ביותר. אבל אם פלסטיק אז רק Supreme corq (ככה כותבים). פקק הברגה? אני מעריך שזו רק שאלה של זמן עד שנעבור אליהם, אבל כרגע אינני משוכנע שזה פתרון טוב יותר." ברי לוקח אויר וסוגר חשבון אחרון: "את פקקי השעם אני פשוט שונא. הם מקור למחלה הכי מסוכנת ליין".
פרט מעניין: פקקי פלסטיק מיוצרים עם תכונה נשלטת שנקראת OTR – קצב העברת חמצן. הקברנה אביב 2009 בוקבק עם פקקים בעלי קצב העברה שונה. "נשחרר לשוק את הפקקים המהירים, ואת האיטיים נבדוק ונראה איך מתיישן באמצעותם היין, ומה ההבדל בין הפקקים השונים". יהיה מעניין. 
.
ססלוב גוורץ אייסויין 2009
האף משלב ליצ'י, דבש, סירופ ולפתן פירות, מעט גוונים ירוקים יוצאים עם ניעור הכוס. קצת גרניום. גם הפה ירוק, לא ממש רחב אבל חמיצות מאזנת טובה. התחלה טובה.

.

.

.


Supreme Corq

.
סיכום?

"אתה מוזמן מתי שתרצה, עדיף בבציר. תראה כמה יפה כאן, כמה קורה כאן".
עוד נחזור. אפשר רק לברך ולקוות שיהיו בעתיד עוד המון יקבי ססלובים.
לייבסיטי - בניית אתרים