.ערב במועדון היין של טוטו

התחלה של מסורת היסטורית? נקווה. מועדון היין של טוטו יצא לדרך בערב מוצלח בו שתינו בעיקר יינות מעמק הרון. סומלייה המסעדה, רועי יניב (טוב, ג'וניור) פרסם מודעה שמזמינה את הציבור להגיש מועמדויות לערב של BYO במסעדה. הרעיון פשוט - אתם בוחרים את היין, רועי מאשר אותו, ירון שליו מבשל, והכדור חוזר אלינו, המשתתפים. הפעם בחרנו בטעימה עיוורת ואפילו ניחשנו חלק מהיינות. האוכל הגיע לשולחן בסבבים של הגשה מרכזית, המנה העיקרית - אמורה להיות בהגשה אישית (הפעם ביקשנו גם לאמצע), לחם ומים - יש, גבינות לקינוח - יש, ואפילו קפה ותה הוגשו. אני לא מכיר עסקה טובה יותר תמורת 200 ש"ח, אמר לי אורי גלבוע, ואני לא מצאתי טעם לחלוק על דבריו. היה כייף, בפעם הבאה איטליה? אולי, אבל מה זה חשוב. ערב של כייף טהור.

ושתינו גם יין, הרבה, וטוב.

Paul Jaboulet Aine Hermitage Chevalier de Sterimberg 1990
שתיתי את היין הזה לפני חמש שנים. כלום. היה אז אטום לחלוטין, למים מינרלים שהיו ליד היה יותר טעם. "חכה עם זה עוד קצת", אמר לי אלכסנדר, איש השיווק של שאפוטייה. "היינות הללו צריכים זמן".
חיכיתי.
אפשר לאהוב את התוצאה, לא חייבים, אבל ליין הזה יש נוכחות מדהימה. 45% רוסאן, השאר מרסאן, ואחרי כמעט 20 שנה הם מציגים ריחות של חימצון, קרמל, פרי לבן ואפילו מעט שמנת קרמית.
חמיצות? לא כאן. היין לא רופס או עייף, חלילה, אבל הוא בהחלט כבד, והוא אינו מתאפיין בחן נעורים דינמי. רוחב אדיר, עומק של טעמי יישון, מתיקות וסיום ארוך עם גוון מריר. לא ישתפר אבל יחיה עוד חצי עשור בקלות. לשתות ולהנות מחוויה לא שיגרתית.
ציון: 88
 
Tardieu Laurent Cornas VV 1996
אף עמוס בפרי שחור עם ברט קליל ומחמיא, עור וטחב, אף בוגר ומורכב. אם האף מעורר עניין וסקרנות, הטעימה מכבה אותה מהר מאוד. נראה כי היין התבגר מהר מהרצוי.
הגוף בינוני, הסיום מעט קצר, ונראה כי חסר לו מעט נפח. החמיצות מעט בולטת, ובאופן כללי היין לא ממש מחובר. אם זה לא קרה – לא נראה שזה עוד יקרה. לא רע, אבל ממש לא מרגש.
ציון: 86
 
Eric Texier CndP 2003
אף פרחוני, פרי אדום, מעט תפוז. גוף בינוני, נעים, לא ענק, סיום בינוני, חסר מורכבות אבל עם הרבה חן ופרי. אם אני לא טועה מדובר ביצרן נגוסיאנט, מה שמדגים את הבעיה  - בשנים קשות לא קל להביא חומר גלם טוב ולעשות ממנו יין מספיק מעניין. על כל פנים גם כאן היין מהנה, אבל לא יותר.
ציון: 85
 
Domaine de Couroulu V.V. 2003
יותר מאדם אחד נחש את הזן ואת השנה – שנה חמה, בוטה כמעט. היין מרגיש  בשל מאוד, ריבתי, אפשר גם לדמיין בו ריחות חריכה וקלייה שלא מגיעים מהחבית ולדמיין את הענבים נאנקים תחת שמש אוגוסט הלוהטת של "השנה האפריקאית" של אירופה. גוף מלא, חמיצות גבוהה, העץ מאוזן למדי. היין מתקתק, קירש עם המון מיצוי פרי, אבל ללא תחכום או עומק. ועדיין – הוא בכלל לא רע, והפיתרון הנבון יהיה לשתות אותו עם אוכל נכון. בטוטו יש כזה.
ציון: 87




Jaboulet Hermitage Chevalier de .sterinberg 1990. חוויה שונה.
Chateau Beaucastel CndP 2003
אז הנה, אחרי צמד 2003 שלא הביאו את הסחורה, הגיע אחד שכן. אם ה"נוסחא" של בוקסטל היא 30-30-10-10 (מורבדרה, גרנאש, סירה, קונואז), המתמטיקה של שנה חמה הופכת לשונה. במקרה של 2003 זה 50% גרנאש, 20% מורבדרה. זה עלול היראות מפתיע כי הגרנאש אלכוהולי ומתקתק יותר מהמורבדרה, אבל זה עובד.
האף נהדר - פרי שחור, עשבי תיבול יבשים, מאוד עשיר ורחב עם רמזים קלילים לקירש ולקריץ. על החך הרגשנו בגוף מלא, בשל ומינרלי מעט, יין מורכב שמרגיש מודרני – אולי זו השפעת הבציר המיוחד. משהו מהקלאסיקה של היקב אבד – אבל זה עדיין יין גדול.
ציון: 92

Guigal Cote Rotie Brune et Blonde 1999
אף מרשים – ברט קליל, אלכוהולי, פרי שחור ובשל לצד ניחוחות עור קלילים ואפילו בשרניות מסוימת. הבעיה היא שיין גם שותים, לא רק מריחים, וכאן זה לא עובד. יין בייגלה – יש התחלה, יש סוף, אבל באמצע קיים חור ענק. מילא זה - הגוף בינוני, החמיצות מעט בולטת, הברט בולט יותר ממה שאני מרגיש כקביל. היין טיפה לא מאוזן, ומי שמחזיק ברשותו מהיין הזה יכול למכור אותו בלב שקט, או להביא לישיבת הוועד בית הקרובה. לא הפסד גדול.
ציון: 85
 
Domaine du Vieux Telegraphe CndP La Crau 2001
אחד השמות המוכרים של עולם השאטונף, ובזכות הקפי הייצור המחירים אפילו נשארים יותר מאשר סבירים. הריחרוח הראשון זועק "גרנאש" - אי אפשר לפספס את הפרי האדום ובעיקר את הפירחוניות הבולטת. לצידה מוצאים ניואנסים "שחורים", ומינרליות נעימה - אף נהדר, מורכב ומפתה.
הקונצרט נמשך על החך. יין בעל גוף מלא, אלכוהולי, מתקתק ורחב, שלא לומר חנפן. זה לא סמרטוט. יש לו חוט שדרה עוצמתי ובשרני. יין מוצק, בשל ועם ניואנסים מורכבים והתפתחות יפה בכוס. יין מצוין, שווה לעקוב אחר יבוא היקב לארץ הקודש.
ציון: 91.

שאטו בוקסטל - תווית של איכות ללא פשרות.
Mourre du tendre CndP 1998
ככה אפשר להרוס קריירה, והפעם את זו שלי. חלק מהנוכחים טען בלהט שהיין קורקי, חלק אחר נשבע באמונה כי הוא תקין, וגם אם לא לגמרי, בוודאי שאין הבעיה נעוצה בשעמת נפוצה. אני נהניתי מהיין, והנה איבדתי במחי פסקה חצי מהקוראים......י
היתה ביין בשלות יתר מכבידה מעט, מהסוג שעושה לי פריחה קלה, אבל זה בדיוק מה שרבים אחרים אוהבים ואפילו חושקים. אז לך תדע. הצצתי בגניבה בדיווח של פרקר - וואלה, גם הוא חושב כך, אבל אוהב את היין הרבה יותר
בקיצור, מדובר בפצצה מרוכזת ועשירה שמגיעה מיקב קטן ולא מוכר (לפחות לי ולעוד לא מעט מהנוכחים). כבר חשבתי למחוק את היקב מרשימת החלומות שלי, אבל אז הגיע היין הבא
ציון: 89

 Mourre du tendre CndP 2000
שנתיים צעיר יותר, אבל עם מקדם הנאה היסטרי. ייאמר מייד - זה בלוקבסטר לא פחות מופרע מה-1998, אבל עם הרבה יותר חן ואיזון. אז אולי ה-1998 היה מקולקל? אולי. תנאי הטעימה לא היו אידיאליים, והציונים הם חצי בערבון מוגבל, אני מודה, אבל היין הזה היה טוב בהרבה מקודמו.
יין עשיר, בשל וקירשי, רחב ועמוס טעמי פרי בשל ואגרסיבי.
 Over-ripe, כן, אבל עדיין מרשים, רחב ועוצמתי. יין שראוי לאוכל מתאים, נקודה. מה התאים לנו כאן? נתח קצבים משובח החליק את כל הקצוות של היין בול למקום.
ציון: 93
 
Domaine du Pegau CndP Cuvee Reservee 2005
הבשורות הרעות: בשנת 2005 אין ליקב את יין העל שלו, ה-Capo המהולל. הבשורות הטובות - המיץ שיועד עבורו עורבב ביין הזה. התוצאה מעולה, יש לומר. יין של הרבה עושר ומורכבות, עם ניחוחות בולטים של גרפיט וזפת, עשבי תיבול ואווירה כללית של פראות חייתית מרוסנת היטב, קבועה בתוך מסגרת פירותית מהודקת. נתתי ליין את הניעור המפורסם - והוא התחיל לשיר בקול אחר, נדיב הרבה יותר. נכון, הוא עדיין טאני וצעיר מעט - הייתי ממתין עימו עוד כמה שנים, אבל ממש לא יותר מדי כדי לא לאבד את הפרי הנהדר. היין הזה לא פחות טוב מהקודם, אבל פוגע הרבה יותר בטעמי האישי. בשיקלול מקדם ההנאה היין הזה "שווה" 5 נקודות יותר.
ציון: 93
Chateau d'Or et de Gueules La Bolida 2006 
פעם, ממש ממש מזמן, הביאו אנשי דרך היין משלוח מ-Costieres de Nimes, יקב יפהפה שזכה בציון מדהים ונמכר בפרוטות. שנה אחרי הציון לא שוחזר, ושנתיים אחרי ירד האזור לתהום הנשיה המקומי, עד שהגיעו טלר וכפתורי והעלו אותו שוב על ראש שמחתנו. זה יין העל של היקב, אבל הבלנד אינו אופייני - המון ענבי מורבדרה (90%) מעניקים ליין אופי בשרני להפליא, חייתי אפילו. אורי מספר לנו כי הכמויות הנבצרות הן מגוחכות בכל קנה מידה - משהו כמו 100 ק"ג לדונם, אולי טיפה יותר. האופי בהתאם - פרי שחור וכאמור המון בשר, עישון, שוקולד וקפה, אבל בלי ריחות חריכה "חביתיים". הצגה מרשימה של מורבדרה, לכל מי שתמה "מה זה ה-M של בלנד ה-GSM הידוע". הטאנינים רכים למדי, מה שמביא אותי להמלצת שתייה בזמן הקרוב. (ר' לקחים בהמשך).
ציון: 92
 
 
Chateau Beaucastel CndP 1995
שתיתי את היין הזה לאחרונה בזמן ביקורו של מר פרין הצעיר בישראל. לדעתי הוא נפתח מעט מאז, אבל שוב - תנאי הטעימה לא היו אידיאליים, והחך כבר היה מותש משלל הטעמים של היין ושל האוכל המצוין. זה אולי היין היחידי בטעימה שזועק באופן מובהק "תחזיקו אותי, תחזיקו אותי!".
תחזיקו אותו כמה זמן שבא לכם. חמש שנים לפחות. תוותרו לי קצת על ה"סלט פירות"? תודה. יין אלגנטי, מורכב, מקסים ומענג.
ציון: 93
.
ומשפט לסיום: אנחנו מיישנים חלק מהיינות שלנו זמן ארוך מדי. יכולת יישון איננה בשום פנים ואופן קריטריון בלעדי ואף לא קריטי להערכת איכות היין !!!!!
עדיף לשתות את היין מעט קודם מאשר הרבה אחר כך, ומשזה נאמר - אין לי כלי חכם לספק לכם כדי לדעת מתי לשתות מה. האמת, לאף מבקר יין עולמי אין. יש יינות שצריכים זמן (בוקסטל 1995) ויש כאלה שנהנו מהיישון והציגו טעמים שאין ביין צעיר (השבלייה 1990) אבל לא מעט יינות טובים נפלו חללים מול השעון המתקתק. חג שמח ולהתראות שוב במועדון היין של טוטו.
תודה מיוחדת לרועי ורועי, אנשי המסעדה. 
 


בית קטן, יין ענק.

.

.

.

.

.

 .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.


מאוד לא מיינסטרים, בית ספר למורבדרה.

 

לייבסיטי - בניית אתרים