29 פברואר 2008

היום בבוקר הלך לעולמו רוני ג'יימס, המייסד של יקב צרעה, אחרי מאבק ממושך ועיקש במחלת הסרטן. דבר המחלה לא נשמר בסוד, אבל כמו תמיד מועד הפטירה תופס אותך בלתי מוכן ומופתע.

אני מצטרף בכל ליבי לדברי ההערכה והצער שמביע ישראל פרקר באתר יינות ישראל, ומצרף קישור לכתבה מלפני שנה על ערן פיק, רוני ג'יימס ויקב צרעה.  אני בחרתי לציין את זכרו של אחד מאבות הטרואר הישראלי בדרך ראויה לא פחות. בארוחת הערב חגגנו על אחת מהיצירות האחרונות של רוני ג'יימס, עם מה שהיה בעצם היין הראשון בתפיסת המיתוג המחודשת של היקב. הסברתי למשפחה מי היה רוני ומה הוא עשה בתעשיית היין הישראלית, ואפילו בנות השש וחצי הביעו עניין קלוש בזכרונות ("איפה שראינו פרה, זוכרו?") ועניין גדול יותר ביין ("ט-עים").

ואכן, השורש 2004 הוא בראש ובראשונה יין טעים. כזכור, המהלך השיווקי האחרון של היקב מתמקד בראש ובראשונה בכרמים. בכל שנה יונפק יין אדום אחד מכל כרם, ועוד יין אחד "אזורי". בשנת 2010 בערך, כך הבנתיף תיעשה הערכה מחודשת של הכרמים ואולי יתווספו יינות נוספים מתתי חלקות. אבל בתפיסת הטרואר כפי שמציג אותה יקב צרעה, היין הזה הוא תואם יין "Village" בבורגון. טעמתי אותו לפני כשנה ונעים לחזור אליו עכשיו ולגלות כי הוא התרכך מעט, טעמי העץ דהו במקצת, והיין (100% מרלו) מציע גרסה נהדרת ורכה במיוחד של הזן. המון פרי בשל ומעט מתקתק, תיבול נעים, גוף מלא ועשיר, סיום ארוך וליניארי. בקיצור, כייף של יין, כזה שמעלה חיוך של סיפוק ומעט עצב - כי אין לי ממנו יותר. רוני, השארת אחריך משהו בעולם הזה, ואת זה אי אפשר להגיד על רובנו.

ציון: נוותר הפעם על הפורמליות.

לייבסיטי - בניית אתרים