זאב דוניה
יקב סוסון ים
יולי 2012

לפני כשלושה שבועות, בערך בשבע בערב, נשמעה דפיקה על הדלת.
בחוץ עמד בחור מתאגיד המים המקומי- מימי מבואות ירושלים, ובידו כתב תביעה שהוגש נגדי בבית המשפט השלום בירושלים. התביעה היא לתשלום 17,000 ש"ח עבור מים לכרמים שאני מעבד במושב בר גיורא.
כולנו מקבלים חשבונות. מים, ארנונה, חשמל, השד יודע מה. אבל אם יהיה לכם מעט סבלנות לקרוא עד הסוף, תגלו שפה מדובר במשהו אחר לגמרי, אבסורדי ומקומם עד כאב וזעזוע אמיתי. עוד יתברר שאין כאן בעיה פרטית של זאב. יתרה מזאת: לא מדובר על סכום כסף כזה או אחר. מדובר על משהו עקרוני, המבטא באופן קיצוני  את האטימות  וההתעללות של פקידי מדינה בציבור לא קטן. במקרה זה, חקלאים, הקורעים את ה... בשדות ובכרמים, ואלוהים יודע לשם מה, כי ביזנס משמעותי אין כאן. ואתם יודעים איך זה נגמר אם נרים ידיים, ומי ישתלט על האדמות הללו.

נתחיל מההתחלה.
בשנת 2000 הגעתי למושב בר גיורא. הקמתי, על חשבוני כמובן, קו מים חדש המוביל מים לכרמים. לקו זה, הנמצא בקצה השני של המושב, רחוק מהבית, הותקן מונה נפרד ע"י תאגיד המים. לקו זה חשבון נפרד המשולם מחשבון נפרד. הכל ברור ומדויק: שחור-לבן. אפילו אנשי הרשות מודים שיש כאן הפרדה מלאה, ואין שום מקום לספק באשר לשימוש שנעשה במים- קרי: לחקלאות בלבד.
המלחמה על תעריף המים לחקלאות במושב, נמשכת כבר מספר שנים. בשורה התחתונה נדרשנו לשלם בשנתיים  אחרונות במקום 1.80 ₪ למ"ק (ועד 2 ₪ התעריף העדכני לחקלאות כיום)  למעלה מ-6 ₪ למ"ק מים. תבדקו טוב- זה מעל התעריף הבייתי. לא מה שציפיתם לשמוע? אז הנה ההסבר למה שקורה, מצוטט במדויק, כפי שנאמר ע"י התאגיד המקומי וסמנכ"ל ברשות המים, קרי: נציג המדינה.

רשות המים קובעת כל שנה מכסה לכל אגודה שיתופית, המוכרת יותר כ"מושב". המכסה הזאת כוללת מים לצריכה פרטית (לבתים) ומים לחקלאות. עד כאן הכל נשמע סביר והגיוני. עכשיו מגיע הקטע:
הרשות הקצתה, על דעת עצמה, 150 מ"ק לנפש בשנה. כך בכל ישוב.
והנה במושב בר גיורא צרכו פחות מהמכסה.
אנשים חוסכים במים. יופי?
לא. ממש לא!
הרשות קבעה שמושב שלא יגיע ל 100% צריכת המים הפרטית לא תאושר לו הקצאה חקלאית, כאמור הקצאה שהרשות בעצמה קבעה. כלומר בתור פרס על החיסכון יש עונש של ביטול המכסה החקלאית.
"אדוני הפקיד" אני אומר, "אני לא מבין, מה שאתה אומר שאם נפתח את הברזים בבתים, ניתן למים לזרום, נגיע ל100% מכסה פרטית, נקבל מים לחקלאות?"
התשובה היא: כן.
 
לא מאמינים? גם אני לא. אבל אחרי שחזרתי ובדקתי את הנושא התברר שזה אכן כך. נציג המדינה שתפקידו לעודד חיסכון במים, קבע מדיניות הפוכה לגמרי.
המלחמה נגד חוסר ההגיון המשווע הזה, נמשכת כאמור כבר זמן רב. בשיחות רבות עם אנשים מתוך המערכת, נאמר לי, שלא לציטוט, שוב ושוב: זאב קח לך עורך דין. משהו פה מאד לא תקין. בשלב מסוים החתימו אותי אנשי הרשות על תצהיר,( רעיון מגוחך כשלעצמו: דף נייר וחתימה...) שהמים העוברים במונה הנפרד הם אכן לשימוש בלעדי לחקלאות. מאז לקח לרשות כשנה לאשר מצב שקיים כבר 12 שנים ללא שינוי: המים לחקלאות נפרדים מהמים לבית.
כרגע יש בבר גיורא 3-4 חקלאים, כולל אותי. יש עוד עשרות באיזור שנמצאים באותו מצב.  חקלאי בר גיורא שילמו לתאגיד המים את הסכום עפ"י התעריף הנורמאלי, הרגיל, לחקלאות המגיע כאמור  ל- 2 ₪ למ"ק פלוס מינוס.  התביעה המשפטית היא על ההפרש.

אבל העניין איננו הסכום. העניין הוא בפקידות. במוחות המצוינים, היושבים להם במשרדים הממוזגים, בעשרות ישיבות, ויחד הם מצליחים לבנות הגיון חדש, מדהים, בנוי לתפארת, מוצק ואיתן. הקשר בין ההגיון הזה לאזרח – לא קיים.  המשפט שאני שומע שוב ושוב מאנשים אלה הוא: " אתה צודק, אבל אין מה לעשות"... המשפט הזה הרסני. אני חוזר עליו:
"אתה צודק, אבל אין מה לעשות".
כלומר "הם" תמיד צודקים. "הם" לעולם לא טועים. ולכן אין מה לעשות...
אז עכשיו "הם" גוררים אותי למלחמה. מלחמה מיותרת, חסרת סיכוי. אבודה. "הם" הגישו תביעה לבית המשפט. ולרגע קט, רק לרגע קט, בא לי לארוז וללכת מכאן. אבל לא. אני לא נוטש את הכרמים שלי. אין לי ברירה. אני נאלץ להלחם. אז בבקשה: אני דורש לחקור את מי שקבע את התקנה הגאונית שמקשרת בין הצריכה הפרטית לצריכה החקלאית, לאמור: לא תגיעו ל100% צריכה ביתית לא תקבלו את ההקצאה החקלאית. אני דורש לחקור את שפיותו. יתרה מזאת. כל חבר מרעיו שמקבלים את התקנה המדהימה הזאת, מוציאים אותה לפועל, ובסופו של דבר מגישים תביעה משפטית נגדי ונגד חקלאים אחרים, הם משת"פים. אין לי כינוי אחר לאנשים שאומרים לי בשקט: זאב, אתה צודק אבל אין מה לעשות... איפה אנחנו חיים לעזאזל? ברוסיה הבולשביקית?
אני מזכיר לך, שלא נשכח:
לפתוח את המים בבתים, לתת למים - הרבה מים - לזרום לביוב, ואז תקבלו מים לחקלאות. זה מה שהאנשים הללו קבעו.
ועם זה אני צריך להסכים?  עם  הרציונאל המופלא שעומד מאחורי התביעה נגדי.
אחרית דבר:
..."הם" ינצחו בבית הנשפט. "הם" ינצחו כי את השופט לא מעניין צדק... אני מנסה להתחזק במילים של סר וינסטון צרציל, מי שהנהיג את בריטניה בימיה הקשים במלחמת העולם השנייה:
SURENDER"   "WE SHALL NEVER
המלחמה רק החלה....

 






זאב דוניה.





בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ונהגים שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג המכונית. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.

כינס ראש העיר את מועצת החכמים,כדי לחשוב ולפתור את הבעייה.

הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".

אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".

הציע קצין התחבורה: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".

אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".

אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".

אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב. אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"











 

הערה: חיכיתי חודש ויותר עד פירסום המאמר הנוקב הזה.
הסיבה: חיכיתי לתגובה כזו או אחרת מאנשי תאגיד המים.
שלחתי מייל, שלחתי פקס, ניסיתי לדבר בטלפון.
איש לא עונה.
אין תקווה שזה יזיז למישהו, אבל אולי פעם בגוגל מישהו יעשה חיפוש, יעלה על הסיפור וישלב כוחות עם זאב.
בהצלחה.
 
לייבסיטי - בניית אתרים