מה שותה ג'יימס בונד?
שמפניה, כמובן, וגם וודקה מרטיני ועוד כמה דברים.
ומהיום,
גם יין ישראלי. הרבה  - ויין לבן!
לא ברור? עוד פרטים?
הכל - כאן.

 
יקב Astrolabe הניו זילנדי הוא אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים של השנים האחרונות, בעולם ובמיוחד בישראל. ניצלתי את ביקורו של מנכ"ל היקב, יהודי חביב, צעיר ושרמנטי בשם ג'ייסון יאנק, כדי לנסות וללמוד את מרכיבי ההצלחה של היקב בישראל. זה מתחיל במוצר טוב, זה בטוח.
בונוס - יין אוסטרלי שאף אוסף לא יהיה שלם בלעדיו, אבל אולי כבר אירחתם את הרכבת. לקריאה - כאן.
מפגש פסגה קולינרי בכתית.
היינות של אורי כפתורי ואהרון טלר מ-IPVINUM, יחד עם 8 מנות נפלאות שתוכננו במיוחד לערב החד פעמי הזה.
יצירתיות, נדיבות של כל הצדדים, שירות נפלא והסברים מדוייקים תרמו ליצירת ערב שאפשר לתמצת במילה אחת: חוויה.

 
אולי שמתם לב ואולי לא ממש,
אבל האתר עבר עיצוב מחדש.
שום דבר דרמטי,
אבל פתאום כבר יש לנו שלושה קטלוגים פנטסטיים:
השמפניות שמן הסתם כולכם מכירים,
הלבנים הקסומים של אוסטריה,
ועכשיו, אמנם קיץ, אבל יש לנו משהו עוצר נשימה מ......סיציליה !
אחד הפוסטים בפורום  - שאלה על צבע ביין - גרמה סוף סוף לאיתי להט, יינן ויועץ מוכשר, לקחת את המקלדת ליד ולכתוב מאמר מרתק על צבע (אדום, בעיקר) ביין:
רמז - זה הרבה הרבה יותר מאשר "זמן המגע בין הקליפות לנוזל".
מומלץ!

חתיכת סיפור מעורר השראה נתן לנו סטיבן סלייטר, הדייל שהבריז באמצע המשמרת וגלש במגלשת החרום היישר הביתה, עם שתי פחיות בירה.

שאלתי את אבירם כץ, סומלייה ברוקח 73, אם לו זה קרה ומה הוא לקח הביתה. אז לא, זה לא קרה לו, אבל קרו לו דברים אחרים, והוא היה מסתלק בסטייל הרבה יותר גבוה.

לסיפור המלא.

היינן של אלדו קונטרנו, אחד היקבים הראשונים בפורטפוליו המרשים של דרך היין, מגיע לביקור בישראל. זה היה יום עמוס ואינטנסיבי, אבל שום סיבה שבעולם תביא אותי לוותר על טעימה של יצרן מצויין מאזור גדול.

קצת היסטוריה פרטית, קצת איטלקית, הרבה יין מעולה.
אלדו קונטרנו - טעימה בישראל.

לשתות או לשפוך - מדור (שבועי?) חדש ותוסס, על הטוב והפחות טוב שעברנו השבוע.
לשפוך: ציונים זה (לא) הכל? אחרי עזיבתו של ג'יימס סאקלינג, מלך הספקטייטור, נדע את התשובה.
לשתות: השמפניה העתיקה ביותר בעולם נמצאה מול חופי פינלנד, והיא היתה טעימה להפליא. מישהו נכנס שותף? (70,000$ לבקבוק).
לשפוך: אותו אייטם באתר של המדינה, אבל מישהו התבלבל בתמונות. לאנסון, קליקו, מה זה חשוב.
לשתות: הטור דה פראנס מגיע השבוע לבורדו, הזדמנות להציץ איך ייראה הבציר של 2010 ולקנות בזול. או שלא.
לשפוך: מאבק מרתק מתחולל בימים אלו בארה"ב, שעיקרו הזכות לשלוח יין מכל מקום לכל מקום בארה"ב. זה לא עובר חלק, והפעם לובי יצרני הבירה מתערב
ותוקע מקלות בגלגלי התהליך.

?
כוכב הסבנטיז.

יש חיים לאחר המוות?
לפעמים השאלה הפוכה - האם יש חיים לפני המוות?
ביינות בורדו שנולדו בשנות ה-70 - מי יודע את האמת היום - כנראה שלא היו הרבה חיים גם לפני המוות.
אבל יש הפתעה אחת (לפחות), מרגשת ומתגמלת.
ושתינו עוד יינות משנת 2000, וגם שמפניה אחת.
בואו, תכירו את כוכב שנות ה-70 מבורדו.

5 ליולי 2010.
הפיינשמקר הישראלי הראשון הלך הבוקר לעולמו.
דוד יוסף, שלימד אותנו לאכול נקניק הרץ ולגרד פרמז'ן על פסטה, לשתות לאפיט לקידוש לש שישי בערב ולקנח במקלאן - איננו איתנו.
חווית הטעימה הנפלאה של המאלט המפורסם מכולם מוקדשת לזכרו.

"פעם אפשר היה לפתוח תפריטי יין ולגלות בכל אחד מהם 2-3 שמות חדשים, בלתי מוכרים. היינות היו לפעמים טובים, לפעמים פחות. היום, יש 10 יקבים שמוצאים אותם בכל התפריטים, וזהו".
כך אומר לי אחד ממשווקי היין בשיחת בוקר נעימה. יקב בן זימרה עדיין לא מוכר לרוב חובבי היין המקומיים. ביקור קצר ביקב, ששומר על רמה גבוהה ותימחור נמוך, מראה שכדאי מאוד להכיר.
לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

ארוע העשור של יקבי רקנאטי היה מרגש, מהנה, מושקע ומקורי. הופעות, פינוקים, ברכות ונאומים. רק מה, בשלל דברי התודה היה חסר לנו איזכור של אדם אחד.

בטעימת אורך נדירה שערכנו כמה ימים אחר כך ביקב, נזכרנו בשמו של היינן הראשון של היקב, לואיס פסקו. יחד עם היינן הנוכחי, גיל שצברג, חווינו את התווית שתהיה לנצח "של פסקו", הפטיט סירה-זינפנדל. על בצירים, ניסויים, אבולוציה של בלנד ובכלל - כאן.

60 זה ה-30 החדש.
לא מאמינים?
שעה וחצי נסיעה מהמרכז - ויש לכם הוכחה.

ברי ססלוב נמצא בתנופת התחדשות, שינוי ופיתוח שהיתה משאירה כל בן 30 חסר נשימה. ואפילו היינות, שלא פעם נטעמו לי מרוכזים ועמוסים מדי, נראים טיפה אחרת, רגועים, מיושבים יותר, פחות להוטים להרשים בכל אמצעי ומחיר. על ססלובים, פקקים, עסקים ובקבוקים - כאן

Agricola F.lli Tedeschi Srl

TEDESCHI
לפעמים מותר גם לנו, העיתונאים, להנות  - ממש להנות - ממפגש עיתונאים.
טל שקד, ריקארדו טדסקי ואנשי באר היין מתושלח אחראים על הפלא.
אווירה משוחררת, חברה נעימה ואוכל הולם - ובעיקר יינות נהדרים, זה היה המתכון המנצח.
על ולפוליצ'לה, על אמרונה ובעיקר
על היקב ויינותיו - כאן.
לא לפספס את היינות!

מונדיאל!

איך היה נראה המונדיאל, אם במקום כדורגל היו המדינות המשתפות שולחות את תעשיות היין שלהן? האם צרפת של שמפניה,בורדון ובורדו לוקחת?
אור רכס, אייקון בהתהוות, מגיש סוג של עבודת גמר ללימודי ה-WSET ומגיש ניתוח מאיר עיניים, מקורי ו.... מפתיעֱ!  לא לפספס !!
לתחזית המלאה - כאן.

יקב טראפיצ'ה מוכר בארץ כבר כמה ששנים. ההתחלה היתה צנועה, עם יבואן קטן מהדרום, אבל העניינים החליפו הילוך כשהחברה הסקוטית נכנסה לעניינים, כפי שראוי עם יקב בסדר גודל כזה?
כמה גדול היקב? וכמה גדולה תעשיית היין הארגנטינאית? לרגל "עליית מדרגה" באיכות היינות המשוקים בארץ הגיעו הנה שני אנשי שיוק בכירים של היקב. היה טעים, מעניין, ויצאה מזה כתבת הכרות לא רעה על ארגנטינה בכלל ויקב טראפיצ'ה בפרט.

אוניקה של אמפורה, אדיר פלאטו, רוזה של קסטל ושל רקנאטי, אפילו הר חרמון לבן החדש - אלו ועוד רבים התייצבו לטעימה מעניינת של המון יינות שהצטברו - רובם ישראליים.
הפתעות? כמו תמיד כשיש פאנל מקצוען ודעתן - יש בשפע.
הכל - כאן.
 

 ברשותכם אתחיל מהסיפא: גם לאקדמאים מבריקים, מוכשרים ובעלי שם עולמי לוקח זמן ללמוד להפוך את התיאוריה ליין מוצלח.
אחרי כמעט עשור של פעילות זה קורה. ביקור ביקב ברבדו השאיר אצלנו הרבה טעם של עוד.

לסיפור המלא ולרשמי הטעימה
בית שמפניה Pommery מציג סיפור מרתק: האלמנה "שלו", לואיז פומרי, נחשבת שניה רק לאלמנה קליקו - בעוצמה האישית, בכוח ובהצלחה. העבר הקרוב של היקב היה דרמטי לא פחות, וההווה מציג שיפור דרמטי, אחרי כמה שנים קשות בהם היקב עבר ידיים לא אוהבות במיוחד.
בלי אף מילה על הפופ (תמונה מימין), רעיון מעניין בביצוע יקר, נעבור
לסיפור מלא, ולקישור לרשמי הטעימה של אבירם כץ.
הכל  - כאן        .
 

רגע לפני יריית הפתיחה הרשמית של "בנימינה ספיריטס", בשבוע הבא, הגיע לישראל מר אנטואן בילקאר מבית השמפניה הידוע והמוערך "בילקאר-סלמון".
לא בכל יום מגיע מישהו מהקליבר הזה לישראל, ועבורי זו היתה הזדמנות פז לפגישה נינוחה על קפה וקרואסון של בוקר. קצת על היקב, על שמפניה בכלל, על העבר והעתיד, עם בעלי אחד הבתים הקלאסיים של האזור.
לסיפור המלא.

הוספת הטיראז' (Tirage) הוא השלב בו מכינים את בקבוקי השמפניה לתסיסה השניה.
בישראל אני מכיר שני בתים בהם עושים את התהליך המסורתי, שניהם יושבים ברמת הגולן. שעתיים נסיעה על כביש שש ואנחנו יושבים מול טל פלטר, טועמים מבעבע ישראלי ומתעדים את התהליך כולו.
הסיפור, כולל טעימת לא מעט יינות (גוורץ 09, פינו 08 ועוד) -
כאן

כפר הגרנד קרו Verzenay נחשב לאחד משני יהלומי הכתר של הפינו נואר במחוז שמפן. ענבי הפינו שלו בשלים להתפקע, מלאי טעם של קיץ ומהווים מרכיב חיוני בבלנדים הגבוהים של הבתים הגדולים.
אחרי שנים ארוכות של מכירת ענבים לבית Roederer החליטה משפחת  Jean Lallement לייסד בית שמפניה זעיר משלה.
כמה זעיר? הכי זעיר שיש, הכי מקורי שיש, והכי אופי שאפשר.
גרנד קרו אמיתי לכל דבר ועניין. ועכשיו - הן בישראל.
לסיפור המלא, ולכתבה ב-Ynet.

אני לא לבד.

לא אחת מצאתי את עצמי מגלגל אחורה תמחיר של קאווה שנמכרת בישראל תמורת 15 ש"ח (סיטונאי). מישהו, מתברר, כבר עשה את החישוב בשבילי, רק באנגלית.
התוצאות משעשעות.

או שלא?

"דף יינן הוא ברגיל קומוניקט מקצועי, ובו תיאור היין ונתוניו הטכניים. במגזין 'אספרסו טיימס'  'דף יינן' כשמו כן הוא: הדף של היינן."

באדיבות מר יעקב שקד, עורך המגזין, אני מתכבד (ממש כך!) להציג את דף היינן של אבי פלדשטיין, איש שכתב על יין לפני שחלמנו עליו, אדם שעשה יין ישראלי לפני שהיה דבר כזה.

רשות דיבור ליינן. לא נגענו. לא יעקב שקד, לא אני.

כניסה לאתר ירושלים נמצאת על סף רתיחה בגלל תנוכת בית כנסת "החורבה". שוק היין הישראלי נמצא על סף רתיחה - אפילו זקני בורדו לא זוכרים מחירים כאלה. יקב אמפורה משיק סדרת על חדשה, והיינן שלה רותח על עיתונאים. רק אריק איינשטיין הרגוע ממשיך לשיר את הבלדה על יואל משה סלומון.
איך הכל מתחבר?

אני מתלבט איזו תמונה לשים בצד ימין, בכתבה שמתחילה עם המשבר המתקרב במהירות לענף היין המקומי, מדלגת בחן אל המשבר והדרמה ביקב הרי גליל, ומסיימת בביוקרת על יין גלילי חדש, יין מעולה אבל במחיר שחייב לעורר כמה סימני שאלה.

אז איזו תמונה לשים בצד ימין?
כדי שאף אחד לא ייעלב, נלך על "אלקטרה רמת השרון", הזדמנות נפלאה להחזיר לקבוצת כדורסל הנשים שלנו על עונה נפלאה שתגיע לשיא אחד בגמר הגביע שייערך מחר. עם קצת מזל נלגום בסיומו כמה בקבוקי שמפניה מהמשלוח החדש, או טו טו במחסן.

רוזה.
רגע לפני הקיץ, הוא חוזר לכותרות.
מה זה רוזה? איך עושים ומדוע?
האם ידעתם ששמפניות רוזה מיוצרות בעצם ע"י עירבוב של יין לבן עם מעט יין אדום? ולמה לא לייצר ככה יינות רוזה בכלל?
למה לא, בעצם?
אז ניסינו. איך יצא?

מאז הפרידה של יקב מהשיווק של חברת הכרם קצת איבדתי מגע עם יקב אלכסנדר. הזכרונות שלי משנתיים אחורה היו מעורבים. הגיע זמן לחדש את הקשר.

אתם יודעים מה? היה שווה את הדרך ללב עמק חפר, גם בגלל שהיה נעים, גם כיוון שהיה טעים, וגם עבור השאלה שסיימה את המפגש: האם יש יין ישראלי ש"שווה" 500 ש"ח?

צרעה, קסטל, שרדונה, ערן פיק (בתמונה מימין), אלי בן זקן, אסף גרניט, מחניודה.
כמה טוב אפשר ביום אחד?
מתברר שלא מעט.

על המהפכה המתמשכת של יקבי צרעה, על השרדונה הטוב בארץ, על ההצגה הקולינרית הטובה בעולם ועוד ועוד,
הכל אחרי תקופה לא קצרה של דממה -
כאן.

יקבי בנימינה שיחררו לשיווק את היינות האדומים של סדרת החושן מבציר 2006, ונתנו לנו להציץ על החבר החדש בסדרה, היהלום מבציר 2007.
ההשקעות האדירות שבוצעו ביקב אינן מותירות הרבה ברירה להנהלה הבכירה: או צל"ש או טר"ש. אחרי שיחה גלוית לב עם מנכ"ל היקב והיינן הראשי, נראה כי האפשרות הראשונה בדרך למימוש. בהצלחה.
על ההשקה, על הפנים המתחדשות של בנימינה ועוד - כאן.

ראה תמונה בגודל מלא

שאטו גולן הציג את בציר 2007, וזו פעם ראשונה שאני יכול להעיד כי הצ'ק נפרע במלואו. 2005 היתה ישראלית מדי, 2006 היתה מזג אוויר מדי, 2007 התלבשה לאורי חץ כמו טיל לחיבורים.

לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

 לורן שאמפ מיקב וילמאר (מימין) ועמיתו דידייה ג'ימונה מהיקב ג'ימונה הוכתרו ע"י המגזין Wine & Spirit בתואר "יקבי השנה בשמפן".

הכתבה - כאן, וזו הזדמנות להזכיר לכל מי שעדיין לא נמנה על רשימת התפוצה - זה הזמן! ההמלצות וההצעות שמפניה לסילבסטר - כבר בשבוע הבא!
         
 

יש ימים גדולים, ויש ימים בלתי נשכחים.

בצהריים טעימה של שמפניות מבית קרוג,

בערב - שולחן ועליו מבחר מסחרר של יינות - ג'ימונה חדש, אגלי אורייה, לאמברה, ארטאדי ועוד. אז למה לא כל יום שבת?

אז זהו.
אתמול הייתי פעם ראשונה בסלון, יחד עם שמפניית סלון.

ביקורת מסעדות בלי אף מילה על אוכל.

לסיפור המלא

אני לא מכיר הרבה יינות ישראליים שזכאים לתואר "יין פולחן" (Cult Wine), אבל אין ספק שהאחרון (ואולי הראשון) שבהם הוא השרדונה של לוינסון, עידו לוינסון.

יצאנו לביקור ביקב הגראז' המצוחצח של אמנון ועידו, כדי לנסות לעמוד על סוד הקסם. המסקנה: דברים טובים באים בכמויות קטנות, ועולים הרבה כסף.
לסיפור המלא ולטעימת שלושת היינות.

אם זה טוב - זה לא חדשות.
לא אני המצאתי את זה, זה הכלל הראשון בעיתונות העולמית מודל Y2K
נראה כי אנשי דה-מרקר יודעים דבר או שניים בנדון, במפגש פסגה אליו הם הביאו שישה מבכירי תעשיית היין שלנו עפו הרבה ניצוצות ונאמרו הרבה דברים קשים. מותר לענות?
הכתבה, הציטוטים ודעה אחרת

בורדו פינת גליל עליון.
הגשם הפתאומי תקע את הבציר בגליל ובגולן.
קיבלתי ימאהה סטאר 1300 ליממה.
גבי סדן חוזר לעניינים עם היקב הכי מרתק שקם פה בעשור האחרון.
נעמה מציעה לי את היין הכי הכי של דלתון.
ממש לידה, פתחו את מרכז המבקרים של יקב אדיר.
מה, עוד לא יצאתי לדרך? יצאתי.

מתנצל מראש, יצא קצת ארוך, אבל שווה.

מה קורה כשפרופסור לסטטיסטיקה פוגש בעל יקב שפוגש מארגן תחרויות יין?
ומה קורה אם הפרופסור ובעל היקב חד הם, והם פוגשים 13 מארגני תחרויות יין?

במקרה כזה נוצר מחקר סטטיסטי מעניין שנושאו תחרויות יין, מדליות זהב, סיכויי זכייה ובעיקר עקביות.
אז כמה בדיוק "שווה" לנו כצרכנים מדליית זהב על הבקבוק שלפנינו?
לסיפור המלא


במאה ש"ח בלבד!

אוגוסט לוהט, חם מיוזע ואלים.
הארועים הקשים משכיחים די מהר את החופשה הקרירה.
חזרנו היישר ללב הטרנד החדש - "תקוף את האלכוהול",
וכל המרבה הרי זה משובח.

לצערי, נראה כי התעשיה ביזבזה את כוחה במאבקים טקטיים במקום להרתם יחד למשימה אסטרטגית: קריאה לאחריות בנוגע להפצה, מכירה וצריכה של אלכוהול, במיוחד לצעירים. וודקה זה הדארת' ויידר החדש, וקאווה זה לערסים, טוענים בכירי העיתונאים שלנו. האם המאבק אבוד?
לסיפור המלא

רקנאטי

סיקור "קצת אחר" על טעימת האורך של ה-SR מבית רקנאטי.
קצת על העבר, הרבה על ההווה, הצצה לעתיד, קצת על תחרויות, תארים ופיספוסים, הכרות עם שף ענק שרובנו לא מכירים, ובעיקר - הרבה תאורים על הספיישל רזרב, קצת ממני והרבה מאנשי "רקנאטי" 

לסיפור המלא

אהרון טלר ואורי כפתורי, זיווג משמיים. לכאורה, אין ניגוד גדול יותר מאשר בין אהרון טלר, איש עסקים בעל חינוך אירופאי קךאסי בן 50 פלוס, לבין אורי כפתורי, חובב יין צעיר, צבר יודע כל כבן 20 ומשהו.
אבל עולם היין מחבר חיבורים, ולילד המשותף של חברי הטובים, אהרון ואורי, קוראים "איזפרו-וינום" (אתם מוזמנים לנחש מי מהם בחר את השם...).

לאחרונה טעמנו יחד כמה מיינותיהם, סגנון שאני אישית מאוד אוהב, וסבור כי הוא מתאים לישראל כמו כפפה ליד.

אוניברסיטת קורנל, המוסד האקדמי המוביל בארה"ב ללימודי מלונאות וארוח, פרסמה לאחרונה מחקר מקיף שעניינו תפריטי יין במסעדות.

נכון, המחקר בחן את השוק האמריקאי בערים הגדולות בלבד, אבל לדעתי כמה מהממצאים בו רלוונטיים ביותר גם עבורנו. השאלה שנשאלה:
"אילו מאפיינים של תפריטי יין מוכיחים את עצמם כמגבירי מכירות?"

התשובות (בחלקן מפתיעות) - כאן.

בדרך כלל כתבות על יקבים\יינות\ביקורים מגיעים אחרי סיור שיזום ע"י אנשי יחסי ציבור. הפעם לא. היה זה איתי להט, יינן וחבר קבוע בפאנל הטועמים של על השולחן, שיזם את הביקור ביקב גוש עציון.
שנים שלא ביקרתי בגוש, ועשר הפעמים האחרונות שכן הייתי שם - היו במדים. בפעם האחרונה כבר היו מעט כרמים. ולפתע יש לא מעט יין, שיכול להפתיע רבים באיכותו.
על ההיסטוריה של הגוש ואיך היא שלובה במשפחה הפרטית, על החקלאות והכרמים, ועל יקב שעשוי להיות "הדבר הגדול הבא".
לסיפור המלא ולרשמי טעימה

"חקלאות מדייקת" היא אחד הכלים בעולם היין המודרני, שבאמצעותם מנסים להעלות את רמת חומר הגלם בכרמי פרימיום (ולא רק בהם).
בביקור מאלף ביקבי רמת הגולן טעמנו על קצה המזלג ממה שעושים כורמי יקבי הגולן בכרם, שמענו שגובה הוא יתרון לא רק מתחת לסל, וחזינו בפלאי שולחן המיון - כלי שכל דרדק בורגוני מכיר, אבל לחלוטין לא כל יינן בישראל.

והעיקר - טעמנו את עצמנו לדעת, כולל שלל תוויות שעדיין נמצאות רק במרתפי היקב, עוד רגע בחנות היין ליד מקום מגוריכם, וכמובן טעימת אורך של קברנה ירדן - רוצים לדעת מה עם ה-2001 שלכם?
לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

הלה טאש של 1990 הוא יין ענק, מושלם כמעט. אבל ראו מה אמר בעל היקב על היין של 1991:

A great wine and it may eventually equal the 1990

האומנם?
מצויידים בפתגם סיני עתיק (לא צריך יום חגיגי לפתוח לה טאש, פתיחת לה טאש היא יום חגיגי לכשעצמו) ואחרי המתנה של שנים נחלץ הפקק מהבקבוק המשותף של חבורת היין שלנו.

לסיפור המלא, וכמובן לרשמי הטעימה

טומאסי הוא אחד מהיצרנים הותיקים באזור Veneto, עם שפע של כרמים שמפוזרים על פני מספר לא קטן של אזורי Doc באזור. אבל כמו בכל יקב אחר באזור, גולת הכותרת של העשייה והפורטפוליו היא יין האמארונה.
טעימת אורך של יינות האמארונה לבית טומאסי מהווה תמיד סיבה לחגיגה. לצד עוד כמה יינות של האגף הטוסקני החדש, זכינו לאחר צהריים מהנה במיוחד.
לסיפור המלא, לרשמי הטעימה, ומה עושה כאן קטנוע?

מה כבר אפשר לחדש על חוש הטעם, ובעיקר על חוש הריח?
בהרצאה וטעימה מודרכת שהועברה ע"י Per Hermannson, "מנתח חושים" שמועסק ע,י חברת הענק אבסולוט, התברר שיש לא מעט ללמוד ולחדש. בהרצאה מקורית וייחודית, הצליח מר הרמנסון לרתק את הקהל, להעמיק את הידע ולחדד את הסקרנות, ובעיקר להוכיח איזוהיא הוודקה הטובה מכולן. (רוצים לנחש?)

לסיפור המלא ולשלל האנקדוטות על חוש הריח והטעם.

פששששששששש.... כתבה חדשה, יום אחר יום? מה קרה?
מה שקרה הוא שאכלתי ארוחה מצויינת במסעדה שעד עתה היתה בשבילי סוג של אניגמה. המפגש הראשון שלי עם המטבח שלה היה מוצלח, וכייף לפרגן, בעיקר לנוכח ההתחלה המהוססת משהו של הביזנס.

רוצים לנחש מהי הארוחה הכי טובה שלא אכלתי עד שבוע שעבר? האמת, זה לא כל כך חשוב. הרבה יותר חשוב זה שתזמינו מקום, לפני שעוד אנשים יגלו את הסוד.
התשובה - כאן.

האם יש לנו מה ללמוד מתעשיית היין האוסטרלית?
אין מחלוקת שהמקרה האוסטרלי אינו חופף למקרה הישראלי, וסדרי הגודל הופכים את ההשוואה למגוחכת לעיתים.
אבל למרות הבדלי הגודל הברורים, יש כמה דברים שאפשר להעתיק משם וליישם כאן. מיתוג, למשל, סיווג, ואפילו - שומו שמיים - פיקוח.

אז איך זה עובד באוסטרליה (על קצה המזלג, מבטיח), ואיך נראים הדברים כאן בישראל?

בפעם המי יודע כמה מסתמן שאטו לאפיט כיין הטוב ביותר של הבציר בבורדו, הפעם זה של 2008. המחירים נחתכו בצורה מרשימה בעשרות אחוזים, אבל אין זה אומר שצריך לרוץ ולרכוש את כל מה שעל המדף (כנראה שממש לא!)
מעבר לכך - השאלה העקרונית היא: האם ומתי מומלץ לרכוש יין עתידי? 
שאלה טובה. האם גם התשובה מספקת?

לכתבה המלאה.

ברקן רזרב מול גמלא מול האזורית. שלוש סדרות, שלוש גישות שונות, והשאלה ששאלנו את עצמנו היתה פשוטה:
אם צריך לבחור סדרה אחת, שתפגין יציבות ואמינות לכל אורך החזית - איזו היא האחת והיחידה? זו שבכל פעם שנושיט יד למדף, נדע כי בחרנו מספיק טוב, גם אם לא הכי טוב?
יצאנו (בשנה שעברה אמנם) לבחור את המנצח בעימות חזיתי ישיר.
היה מעניין וטעים.

אחת, שתיים - בול. מועדון היין של טוטו יצא לדרך בקול תרועה רמה, עם ערב שהוקדש ליינות עמק הרון.
כמה בקבוקים יש לנו בבית, שאין לנו מושג מתי נשתה אותם ועם מי? הכי כייף לשתות במסעדה, עם אנשים שמבינים עניין. אבל איפה אפשר?
רועי יניב, ג'וניור, סומלייה המסעדה, עלה על רעיון. מועדון יין.
לערב הבכורה הגיעו תריסר אנשים, קצת יותר מזה בקבוקי יין, אינספור מנות ובסיום - הגיע חשבון צנוע (יחסית) והוגן (לחלוטין).
רק שאלה אחת נשארה פתוחה - מתי הפעם הבאה?
שלא נשתה מי ים.

יין מאוזן - מה זה בדיוק, איך משיגים את זה ולמה זה בעצם חשוב?
לא פעם אני נשאל בטעימה כזו או אחרת למשמעות המונח. קל להשתמש, לא תמיד קל להבין.

התמונה מימין מציגה יין מאוזן, נכון, אבל יש עוד כמה דברים....
אז הנה, (כמעט) כל מה שרציתם לדעת על איזון ביין, איך, למה ומה, וקצת גם על האחריות שלנו כדי לשמור עליו, הרבה אחרי שהיינן סיים את עבודתו.

לכתבה המלאה.

"נו, מה אתה אומר על זה"? איתי להט, יינן וחבר, הניח את המגזין האוסטרלי לפני. "מממממממ....", מילמלתי בידענות. "תוצאות מעניינות". (מה הוא רוצה ממני, חשבתי).
באמת, מה? הקדישו דקה - שתיים לתוצאות של טעימת הקברנה האוסטרלי. כאן וכאן. שימו לב למחירים ונסו לגלות - למה התכוון המשורר? אחרי כמה דקות לסתי נשמטה בתדהמה.
איתי להט, יינן "עולם חדש" בנשמתו אבל רומנטיקן בהוויתו, מדבר על זה כבר כמה שנים.  אם עליתם על הקטץ' - המשיכו הלאה . אם לא - תמשיכו גם. כתבה מרתקת על מה שמחכה לפקק השעם מעבר לסיבוב.

כמה סומליירים עובדים במסעדת הכוכב של גורדון ראמזי? כמה מרוויח סומלייה בלונדון? כמה יין הם מוכרים? איך נראה תפריט יין של מסעדה כזו? ואיך, איך הגיע ישראלי צעיר לנהל את כל האופרציה הזו?

פרס ירדן העניק לי הזדמנות נדירה לפגוש את מנהל מסעדת גורדון ראמזי בקלארידג'ס, איש יין ישראלי ומוכשר בשם ישי מלכוב. אתם מוזמנים להגיע לפגישה המרתקת ולהציץ על עולם היין הלונדוני. לא מה שחשבתם.
לסיפור המלא

כל "האינטרנטיים" כבר כתבו על הביקור של "מר מאזי" בישראל. אז מה צריך עוד כתבה אחת?
שאלה טובה.
אז בראש ובראשונה - אני צריך אותה בשבילי, כדי לסכם טעימה מופלאה ושיחה מרתקת עם אדם "מסורתי" במובן של כבוד לאדמה ולאדם, הרבה לפני הטכנולוגיה. זה מדבר אלי.
שנית, למה לקפוץ? אתם כבר כאן ממילא, ויש לכם כמה דקות פנויות. לדעתי יצאה כתבה טובה. שווה הקלקה.

Whenever i want to know something about champagne - Andrew Jefford is a great source to  start the search. AJ returned from a visit to champagne, and he tells us everything we wanted to know about expanding the region. thanks, Mr. Jefford

לראשונה בישראל, מאמר של אנדרו ג'פורד, מבכירי הכותבים של ירחון "דקנטר", שתורגם על ידי אחרי אישורו. מאמר מרתק על ההרחבה המתוככנת של אזור שמפן, הסיבות, הפוליטיקות, וכמובן - התקווה לראות עוד ועוד מגדלים מצטיינים בעקבות המהלך.
למאמר המתורגם המלא.

   

 

© כל הזכויות שמורות לאלדד לוי
אין לעשות שימוש בכל המופיע בדפים אלו ללא רשות מפורשת ובכתב של בעל האתר

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים